זוגיות קנאה וקשרים ידידותיים בזוגיות

היי, אני (זכר) וחברתי בשנות ה20 לחיינו ונמצאים כבר מספר שנים במערכת יחסים. בשנה הראשונה למערכת היחסים מישהי בצבא נתנה לי המון תשומת לב מינית, יצאתי איתה פעם אחת והסתרתי את זה מחברתי. חברתי גילתה את זה והדבר פגע בה, כמעט נפרדנו, הדבר מטריד אותה עד היום ויצר משבר אמון. יש לציין שאמנם נהנתי מתשומת הלב אבל לא קרה בינינו כלום ולא תכננתי שיקרה כלום. באותה תקופה חברתי בדרכים שונות וקיצוניות הייתה פוגעת בי וגורמת לי להרגיש מאוד קטן וכאילו אני מאוד חסר משמעות מבחינתה והסיבה העיקרית למה שעשיתי היא שנהנתי להרגיש קצת יותר "גבר" והשתמשתי בזה כדי לגרום לה לקנא. סוג של "להחזיר" לה ולהוכיח לעצמי שאכפת לה ממני. מאז במשך מס' שנים חברתי נוהגת בהזדמנויות שונות לקרוא לי שקרן, בוגדני ולהטיח בפני שאני רק מחפש לבגוד בה ושאני משקר לה לטענתה היא לא סומכת עלי ואין לה בי אמון ושעלי ליצור את האמון הזה. היא מסתכלת לי בפלאפון ובפייסבוק וטוענת שלדעתה במערכת יחסים זה לגיטימי שלא יהיו סודות ושאם אין מה להסתיר אין מה להסתיר. כשאני אומר שלדעתי גם במערכת יחסים מותר שלבנאדם תהיה פרטיות היא שוללת את זה בטענה שאני לא עושה את זה מתוך רצון בפרטיות אלא כי אני מסתיר דברים. אציין שגם לי היו תקופות שהייתי מסתכל לחברתי בפלאפון ובפייסבוק. רק שאני מסוגל להודות שזה לא בסדר. ומבחינתה זה דבר תקין ולגיטימי. התחלתי את דרכי במסגרת חדשה לא מזמן. קשרי עם בנות המין השני מאוד מפריעים לחברתי. באירוע פתיחה באותה מסגרת טרם הכרתי אישית את הנפשות הפועלות אלא רק דרך קבוצה באינטרנט, חיפשתי טרמפ ומישהי הציעה להסיע אותי. חברתי לקחה את העניין מאוד קשה והטיחה בפני שאני מחפש לנסוע עם בנות שאני לא מכיר ושמה פתאום זה נראה לי הגיוני. ידידה אחרת שהכרתי במהלך הזמן, חברתי החליטה למרות שהן לא מכירות באופן אישי לשפוט אותה כ"זונה" כי היא רשמה לי דברים שבעיני חברה שלי הם רמיזה מינית על הוול בפייסבוק (למרות שלא הייתה בהם התייחסות אישית אלי או אליה ולמרות שהם נאמרו באופן מתבדח). יש לציין שהיא כתבה את הדברים האלה על הוול באופן פומבי כשעל חלקם אפילו אמא שלי הגיבה, לאותה ידידה יש חבר שיכל לראות את הדברים גם והיא ידעה בפירוש שגם חברתי רואה. חברה שלי לא מוכנה לקבל את זה שלאותה ידידה יש סגנון מסויים אבל אין לה מניעים נסתרים ואת ההסבר שלי שכולם רואים מה היא כתבה לי כולל חבר שלה ואמא שלה ואמא שלי והיא.. לגבי ידידה אחרת שאנחנו מתכתבים בסמסים לגבי לימודים אבל גם בעניינים חבריים ומבלים זמן רב יחד באותה מסגרת. כשאותה ידידה רצתה לשבת לאכול איתי צהריים, חברה שלי רבה איתי ואמרה לי להבהיר לה שזה לא מקובל שאני אשב עם בנות לבד. כשאמרתי לה שזה לא הגיוני לדעתי ואכפת לי ממנה ואני לא רוצה סתם להרחיק אותה היא אמרה לי שלדעתה אני מאוהב באותה ידידה ויש לי אובססיה כלפיה. (יש לציין שגם ידידה זו בזוגיות) חברתי אומרת שבלי קשר לזה שהיא לא סומכת עלי ושאני צריך לגרום לה לסמוך עלי, יש "גבולות" בקשרים בין ידידים ולא הגיוני שידידים ישבו לבד או יצאו לבד (אם זה ללמוד יחד אחד אצל השניה, אם זה לאכול צהריים יחד וכו' ואפילו שיחות טלפון חבריות) אני חושב שזה לחלוטין לא הגיוני פשוט כי אני לא חושב שביחסים בינאישיים אפשר לעשות את ההפרדות האלה. חברה שלי מודה שברור שיכולתי לעשות דברים מאחורי הגב שלה ולבגוד בה אם רציתי אבל בלי קשר זה פשוט לא מקובל לדעתה ולטענתה למרות שאני לא מסכים עם זה זוהי גם דעת הרוב. אני אומר לה שהגיע הזמן אחרי כמה שנים שהיא תפסיק להתפס לאותו מעשה שעשיתי, קודם כל משום שזה קרה לפני שנים, שנית משום שאמנם שיקרתי לה אבל לא בגדתי בה, שלישית משום שגם מה שעשיתי נבע בעיקר כדי לגרום לה לקנא ובגלל איך שהיא התייחסה אלי וגם בגלל שגם היא שיקרה לי ופגעה בי בדרכים כואבות לא פחות ולדעתי אם ממשיכים עלאה אז ממשיכים עלאה ולא נתפסים לדברים כאלה לעד. ולגבי העניין עם הידידות אני לא חושב שזה הגיוני או אפשרי בעיני היא מגזימה, אני רואה המון אנשים בזוגיות שמבלים עם בני ובנות המין השני בצורה ידידותית וחברית, אם זה במקומות עבודה, לימודים וכו' ולא רואה בזה שום פסול. איפה הבעיה והאם אני טועה?

דני היקר, לא ברור לי מדוע אתה ובת זוגך נמצאים במערכת כה פוגענית האחד כלפי השני. מערכת של הטחת עלבונות מתמדת, חשדנות, האשמות הדדיות, צורך להצטדק באופן קבוע ומערכת מלאה תוקפנות ורגשות אשם. לחברתך לא נוח איתך כי אינה בוטחת בך ולך לא נוח איתה כי אתה חווה רודפנות מתמדת, חודרנות, חדירה לפרטיות ואי הענקה טבעי של מרחב אישי. זהו קשר בו אינכם מאפשרים אחד לשני מרחב אישי הכולל פרטיות, ידידות עם בני המין השני וקיים מאבק של נקמנות, נטירת איבה, הצקות ובקצרה הרושם הוא שאתם נהנים להיות קורבנות האחד של השני ולהפעיל כוח פסיכולוגי האחד כלפי השני. עלייך לבדוק עם עצמך מדוע מתאים לך להיות במערכת כה קשה שבה אתה פוגע ונפגע ללא הרף, אינך מוערך כבן אדם ראוי ואתה מוכן להיות תחת פיקוח וסצנות קנאה מתמידות. כמו כן עלייך לבדוק את הצורך שלך בקנאה פולשנית, בצורך לקבל ערך עצמי מבחוץ ולא מתוך המערכת האינטימית ובקצרה הצורך שלך "שיירדו" עלייך ובקורבנות. אם לא תבין צורך זה הוא ימשיך במערכת הנוכחית, וגם היא תוחלף זה עשוי ללוות אותך במערכות היחסים הבאות. כל טוב ובהצלחה, אילנה