סיוע

שלום רב, אני בן 26,נמצא כבר שנתיים וקצת בזוגיות חד מינית,אנחנו גרים ביחד, אוהבים,ובסך הכל בהחלט טוב לי. אבל יש משהו מעבר. לאורך השנתיים גיליתי מספר דברים מטרידים מעט על בן הזוג שלי, בין אם זה היסטוריה של גלישה באתרי פורנו, סרטי פורנו שמורים במחשב, וכששהה בחו"ל למשך כמה ימים-אף התברר לי כי היה בקשר טלפוני\אינטרנטי עם בחור. אני יודע ובאמת מאמין שהוא לא בגד בי,אבל זו אובססיה שקשה לי להסביר. לאחר המשבר עם הבחור בחו"ל דרשתי ממנו לגשת לטיפול פסיכולוגי. באבחון ראשוני שנעשה לו אכן הועלה העניין שיש לו צורך בפורקן מיני, כנראה דבר שנובע מהילדות. הוא החל בטיפול לפני יותר מחצי שנה, אבל כנראה שאין שיפור של ממש. לאחרונה גיליתי במקרה קובצי וורד שבהם היו תמונות של בחורים מהפייסבוק (שהם גם חברים שלו) ללא חולצה, אחר כך עוד תיקיית סרטים, ואתמול גם רשימה שכתב של בחורים מהפייסבוק-כולם נאים למראה\בעלי תמונות ללא חולצה. כמובן שכששאלתי הוא השתתק ופשוט לא ידע מה להגיד,חוץ מזה שהוא מבין שיש לו בעיה ומנסה לטפל בה. עוד הוא סיפר שאכן דיבר עם הפסיכולוגית על כך שהוא מרגיש שיש שיפור, ושלמשל הוא מאונן פחות מאז שיצא מהבית לשוק העבודה בשבועות האחרונים. ועדיין,זה פשוט מתסכל אותי ואני לא יודע מה לעשות עם זה. אני מנסה לחשוב על החיים שלנו קדימה וזה מטריד אותי נורא. חשוב לציין שמבחינת יחסי המין שלנו, יש תקופות טובות יותר ויש פחות. אני כן יודע שאם זה היה תלוי בו היינו מקיימים יחסי מין לעתים תכופות יותר. מעבר לכך אני יודע שהוא אוהב אותי ומפחד למדי שנפרד. מה לעשות? האם כדאי לבקש להשתלב בשיחה אחת עם הפסיכולוגית? להציג בפניה את הצד שלי? אשמח לעזרה תודה

אייל היקר אתה נמצא בזוגיות עם בן זוג לגביו אתה מתאר פערים בין הצורך שלך לבין הצורך שלו. פער ראשון במעלה, תתפלא, אינו בהכרח מיני אלא מידת היציבות התעסוקתית. האם בן זוגך הוא אדם בעל מקצוע מוגדר ותעסוקה רציפה והמשכית? אני מעלה את הנושא שדיברת עליו בשולי הדברים ובמידה זעירה משום שהכוחות הנפשיים של אדם נמדדים במידה רבה מיכולתו לתפקד במצאיות בצורה מטרתית, עקבית ויציבה הממלאה אותו סיפוק. כאשר היבט זה אינו זורם בצורה חלקה ומובנת מאליה נוצרים חללים שונים של ריקנות ותסכול. 2. לפי הכתוב, צרכיך המיניים פחותים מעוצמת הצרכים של בן זוגך. ברור שמצב של פער בצרכים המיניים יוצר תסכול אצל כל אחד מן הצדדים. צד אחד רעב תמיד וחסר לו והצד השני לחוץ לספק דרישות שמעבר לקצב הפסיכולוגי ביולוגי טבעי שלו. הפסיכולוגית של בן זוגך היא שלו בלבד: משמעות הדבר 1. היא פועלת אך ורק למען טובתו האישית כפי שהדבר מתבקש מתוקף תפקידה. 2. נאסר עליה לחלוטין לשתף אותך ולו במידע המזערי אודותיו. 3. אין היא השופטת ביניכם. 4. לא בטוח שהיא הכתובת האתית הנכונה לפנות אליה, שכן יתכנו ניגודי אנטרסים בין שניכם. קצורו של דבר, אתה בתהיות אודות המשך הקשר ביניכם. יש לך חרדות, תסכולים ואי בהירות רגשית. הייתי מציעה לך לפנות באופן אישי לאיש מקצוע פסיכולוג או פסיכולוגית קליניים אשר יסייעו לך להבין את צרכיך, להבין באיזו מידה הם מסופקים במערכת הנוכחית ומהי הדרך המיטבית עבורך. כל טוב ובהצלחה אילנה