תסכול מחרדת נטישה

שלום רב, בעלי ואני נשואים שנתיים ואין לנו ילדים. לפני הנישואים בעלי ואני יצאנו מספר חודשים, נפרדנו, לאחר מספר חודשים חזרנו לדבר וגם נפגשנו ערב אחד והחלטנו לחזור. הבעיה שבאותו הערב, אחרי שסיימנו את הדייט שלנו, האקסית שלו מאותם הימים לא הסכימה לקבל את העובדה שזה נגמר ביניהם, היא פיתתה אותו, הם שכבו וה"קאמבק" שלנו בוטל. לאחר מספר חודשים החלטנו לתת לקשר הזדמנות נוספת. חזרנו והקשר התקדם יפה מאוד, עברנו לגור ביחד דיי מהר, אחרי שנה וחצי התחתנו והיום אנחנו כאמור נשואים שנתיים +. אין לנו ילדים כי אנחנו נמצאים בטיפולים ועד כה לא הצלחנו להיקלט. בעלי הוא גבר טוב, איש טוב, תומך, מחזק, אוהב, משקיע. הוא רואה בי החברה הכי טובה שלו וסך הכל יש לנו מערכת יחסים טובה. הבעיה היא שאני לא מצליחה להשתחרר מהעבר. אין שבוע מאז שחזרנו לפני שנים שאני לא חווה סיוט בו שהוא עוזב אותי או שהוא בוגד בי ולא אכפת לו מזה שהוא הולך עם אחרות ואני יושבת ובוכה. אני עייפה מהחלומות האלו ולאחרונה המצב בינינו לא כמו שהיה. אנחנו מדברים המון כי הזוגיות הזאת חשובה לנו ובשיחה האחרונה הוא אמר שהוא מרגיש שאני לא כ"כ שם ושהלכתי לאיבוד. אני גם מרגישה ככה. אם היתה לי אפשרות כלכלית הייתי פונה לפסיכולוג או טיפול זוגי אבל אין לי כרגע כסף מיותר להשקיע אפילו בחצי מפגש. אני מרגישה אבודה כי אני מרגישה שאני מתרחקת ממנו, אני מרגישה שעם כל המצב של חוסר ההצלחה בנוגע להריון, יחד עם העבר ובנוסף לכל זה, חוסר שקט ומנוחה מצד המשפחה שלו כלפיי - אני מרגישה שהכל מרסק אותי ולפעמים אני מרגישה שאני פשוט רוצה לברוח. אני מאוד אוהבת את בעלי ולדעתי לאחרונה התחלתי לשים אותו תחת זכוכית מגדלת כדי לראות מתי הוא טועה ופשוט לנצל את "ההזדמנויות" האלו כדי לריב איתו. קשה לי מאוד עם זה. בעלי היה החבר הכי טוב בעולם, הבן אדם שהייתי מרגישה הכי נוח איתו, הכי כיף איתו והרגשתי כלפיו אהבה עזה. מה ניתן לעשות עם כל הבעיות שרשמתי כאן?

ME היקרה מתוך פנייתך ניכר הדכאון בו את שרויה, המתח, החשדנות ואפילו מידת "רודפנות" כלפי בעלך. להערכתי, גורמים אלו, כולל הצורך לריב איתו (כאילו לנקום על אותה אפיזודת סקס עם האקסית שלו) נראים לי אחראים במידה רבה, בלי להתחייב כמובן, כאחראים לקושי שלך להרות. למצבה הנפשי של האישה יש השפעה ניכרת על יכולתה להרות ובפרט ובפרט כאשר יש לה יחס של עוינות וכעס כלפי בעלה. אני יודעת זאת מניסיון טיפולי עם נשים שהתקשו להכנס להריון עד שפתרו את שאלת הכעס כלפי הבעל. צר לי שאין לך כרגע כסף זמין לטיפול נפשי, אך לדעתי עליך להעמיד זאת כרגע בראש סולם העדיפויות האישי, שכן לא רק שהדבר מונע את ההריון הרצוי, אלא שהוא פוגע עמוקות בזוגיות. ובאופן כללי פוגע במצבך הנפשי ובזוגיותך. נסי לקבל תמיכה כלכלית ממשפחתך, או מכל מקור אחר. כמו כן נסי לפנות לפסיכולוגית בקופת החולים אליה את שייכת או לפסיכולוגית באחת ממרפאות החוך לטיפול נפשי. לפעמים, כשיש נושא בעל חשיבות עליונה לחיים, מוצאים את הדרך למציאת הכסף הדרוש לשם כך. כל טוב ובהצלחה אילנה

דרך קופת החולים יש או פסיכותארפיה או פסיכולוגיה קלינית. למה אני צריכה לפנות?

פני לפסיכולוגיה קלינית. פסיכותראפיה הוא טיפול הניתן על ידי עובדים סוציאליים. שנה טובה כל טוב ובהצלחה אילנה