שיעול

שלום, לבני בן השנתיים התנפחה בלוטת לימפה בצידי הגרון (מתחת לאוזן) צד ימין מורגש כגולה גדולה. הילד משתעל כבר כמה זמן ועין ימין דומעת. (רופא עיניים שלל דלקת) 1. האם יש סיבה לדאגה?? יש לציין שהילד התחיל בחיסון של טטנוס-דיפתריה לפני כשבוע.. 2. האם יש קשר בין התנפחות הבלוטה לבין החיסון??? 3. אילו בדיקות מומלצות ? לציין שאין חיידק בגרון , אין חום רק בלוטת לימפה נפוחה.... וכן עייפות .. 4. ממה זה יכול לנבוע??? אשמח לתשובה מהירה

שלום כמובן, רופא שמבצע בדיקה פיסיקלית ואוסף באופן אישי אנמנזה יכול לאבחין יותר מדוייק מה בעיה אך בערבות מוגבלת מאוד אפשר לנחש שמדובר על דלקת שקדים ופוליפים (שקד שלישי, אדנויד) - א. קשרי למפה (שם מדוייק יותר מי בלוטות, כי בלוטות מפרישות הורמונים אך כאן אין אפרשת נורמן) שנמצאים תחת הלסת בשני צדדי הצוואר - הן מגיבות רק לתהליך סטרפטוקוקקלי פעיל בשקדים - אם הם מוגדלים וקרוב לוודאי רגישים במשוש - זה סימן שכעת יש דלקת די פעילה. אז למה לא גילו חיידק בשקדים? כי רוב הזמן חיידקים מתגוררים לא על פני הקשרים, אך בתוכם - במין חריצות עמוקות (קריפטות) ובתוך רקמת קשר אצמה - אך איך אנחנו לוקחים ריר לבדיקה? רק נוגעים במקל עם צמר גפן לפני הקשר - ולא מגלים חיידק - אך הוא בפועל יכול להיות בפנים. לכן - תוצאה חיובית מאשרת נוחכות סטרפט, אך תוצאה שלילית אינה שוללת נוחכות חיידק. בדיקה מדוייקת יותר שאומרת אל נוחכות ומידת תוקפנות חיידק - זו בדיקת דם לנוגדנים נגד סטרפטו - כמה שיותר יש נוגדנים --מצב רציני ומסוכן יותר כי כמות גדולה מעידה שגוף בכול כוחו מנסה להלחם עם זן תוקפני של החיידק - וזה גם אומר שכדאי לנתח ולהוציא שקדים, כי כול טפול מונע בפניצילינים לא מסוגל להגן ב-100 אחוז דלקת אדנויד מתבטא בנזלת ניכרת, נוזל הזה סותם לפעמים טעלה בין עין לאוזן ומפריעה לדמעות לזרום לאף דרך טעלה סתומה - יש דמעות רק בעין ימין, כי, אולי, טעלה מימין סתומה יותר על חיסונים. שום קשר . חיסון אינו גורם דברים כאלה. סוף-סוף תעזבו את החיסונים בשקט - אינם גורמים אלפי מחלות ומצבים שמיחסים להם שאלה היתה אילו בדיקות כדאי לעשות - בדיקת דם לנוגדנים לסטרפט - ASL-O יש עוד בדיקה עוד יותר מדוייקת לנוגדנים. גם כן - שיחה עם רופא א.א.ג. על נתערבות כירורגית. שאלה שלך על הסיבה לדאגה. תמיד אמא דואגת על כול דבר, וזה טבעי, אך אין מקום לפניקה, רק לדאגה - מתאים טפול אנטיביוטי לשקדים, טפול אנטי-אלרגי לנזלת, לשקול ביחד עם רופא על כריטת כול שלושה שקדים - זה פטרון הסטרטגי, אך רופאים אינם ממהרים לנתח, לא הם לא יודעים, הם יודעים לבצע נתוחים פי כמה מסובכים באוזן, חלל האף ועל השקדים - פשוט תמיד ממתינים בתיקווה שזה "יעבור", אך חיידק מתישב פעם אחת ונשאר לנצח - והוחכה לזה -- לא משתחי גרון, אך רגישות וכאבים בקשרי למפה בשעת משוש - זה נשאר לכול החים, כי אנטיביוטיקה לא הורגת את החיידק, אך רק מדקה את החיידק - נקודה. זה גם חשוב עד מאוד כי דקוי מונע סיבוך הנקראה קדחת שיגרון, אך חיידק תמיד שם. כאשר אמא טוענת שבילדותה היא סבלה משקדים, אך כמבוגרת כבר אין לה - מספיק לי טיפה לגעת וללחוץ על קשרי למפה שלה ותמיד היא קופצת - זה סימן פשוט ומדוייק שחיידק עדיין שם ושהוא גם היום מתרבה שם ופעיל, פשוט עם הגיל יש פחות התקפים - אנגינות, חום...- אך סכנה נשארת בקנה שלה. תמיד אמא אומרת: כמובן כואב לי כאשר לוחצים, אך כאשר לוחצים, למשל על קשרי למפה באזורים חופשיים מי דלקת ניכרת - למשל - על הצוואר מאחורה או בבית השחי -היא בכלל לא מרגישה כאבים. כאבים בקשר למפה - זה סימן של דלקת די פעילה היום. ובכלל מי מדביק את התינוק בסטרפט? להדבקה צריך להיות במגע ממושך ודי עדוק (להבדיל מי קלות הדבקה בוירוסים) עם נשאי. עם מי יש לתינוק קשר עדוק וקבוע (כולל נשיקות אינסופיות) - כן , עם אמא אז לפני הלידה הראשונה כדאי לאמא לעבור נתוח כריטת שקדים - הן לה זה טוב והן למען התינוק העתידי. אך כרגע לא על זה אנו מדברים השאלה שלך האחרונה היתה - מימה זה (כול הסימנים) נובע - תשובה - משלושה שקדים