חיידק קלבסיאלה פנאומוניה בשתן

לדר' הלפרין שלום, נמצא אצל אמי החיידק הנ"ל בשתן, הבדיקה בוצעה כיוון שריח השתן הפך לחריף מהרגיל ולבן כמעט כמו חלב. החיידק רגיש לכמה אנטיביוטיקות, אך השאלה היא אם לטפל או לא, כיוון שיש לה דלקות שתן חוזרות (בדרך כלל זה אי-קולי) ואמרו לנו שהגישה היא לא לטפל אם אין חום או סימפטומים אחרים. חום אין לה, קשיי נשימה אין לה, אבל על סימפטומים אחרים כגון צריבה בעת מתן שתן אינה יכולה להתלונן כיוון שיש לה אלצהיימר מתקדם (היא בת 90). הדבר שהשתנה לאחרונה זה ירידה קוגניטיבית גדולה נוספת וקשיי הליכה בולטים. שאלתי: האם החיידק משפיע על מערכות נוספות בגוף, כגון המוח, והירידה שציינתי יכולה להיות מקושרת לחיידק, ואז כדאי לטפל באנטיביוטיקה? ואם כן, האם האנטיביוטיקות שיצאו רלוונטיות בבדיקת השתן (כגון זינט ורוצפין) טובות לכלל מערכות הגוף? בתודה בראש.

דר הלפרין, אמי טופלה ב-4 השנים האחרונות פעמים רבות נגד אי-קולי שנמצא אצלה באופן כמעט קבוע (היא עם חיתולים) - באופלודקס, ציפרודקס ומקרודנטין (כשהיה לה גם אנטרוקוקוס), וגם ברוצפין לוריד. את הטיפולים קיבלה עקב מחלות חום. זו הפעם הראשונה שאין לה בבדיקה אי-קולי, אבל הופיעה הקלבסיאלה, והיא עמידה לכל האנטיביוטיקות שקיבלה (למעט הרוצפין). האם אין חשש שכפי שהקלבסיאלה פיתחה עמידות לאופלודקס ציפרודקס ומקרודנטין, היא תפתח עמידות גם לזינאט ותהפוך לאלימה יותר, או שמישהו אלים ממנה יתפוס את מקומה? אם אתה חושב שבכל זאת כדאי לטפל, ובזינאט, האם כדאי טיפול מלא (250 מג פעמיים ביום לשבועיים) או טיפול מונע (125 מג ליום למשך חודש), לאור העובדה שאמא ללא חום, או מינון אחר, והאם זה בסדר לקחת תרחיף, כיוון שהיא על אוכל דייסתי ואת הזינאט לפי העלון אין לרסק. החיסרון של הרוצפין מבחינתנו הוא שאיננו רוצים לאשפזה. תודה רבה.