שאלה:
שלום ד"ר הלפרין, אשמח להתייעצות.
ב־11.10.2026 ביצעתי תרבית שתן שבה צמחו:
* E. coli – 40,000 CFU/mL
* Enterococcus faecalis – 40,000 CFU/mL
ב־16.10 רופא מחליף רשם לי מונורול (פוספומיצין), אך בסופו של דבר לא נטלתי אותו.
בלילה שבין 22 ל־23 באוקטובר התחילו תסמינים חדשים: דחיפות ותכיפות במתן שתן, תחושת צריבה וחום בפתח הנרתיק גם כשאיני משתינה, ובהמשך גם צריבה בסוף ההשתנה שנמשכת מעט לאחר מכן. שטיפה חיצונית במים מקלה על הצריבה. הדחיפות נרגעה בהמשך, אך הצריבה החיצונית נמשכה.
היום נבדקתי אצל רופא המשפחה, שרשם לי אוגמנטין 500 מ״ג פעמיים ביום למשך 7 ימים, וכן אגיסטן נרתיקי למשך 3 ימים, על סמך התיאור שלי. לא בוצעה בדיקה גינקולוגית. הרופא הציע להמתין לתרבית שתן חדשה ביום ראשון, אך השאיר בידי את ההחלטה אם להתחיל את האנטיביוטיקה כבר עכשיו. טרם התחלתי אף אחד מהטיפולים.
אשמח לדעת:
* האם צמיחה של שני החיידקים בכמות של 40,000 מכל אחד יכולה להעיד על זיהום אמיתי בדרכי השתן, או גם על זיהום הדגימה?
* האם נכון לבצע תרבית שתן חדשה לפני התחלת אנטיביוטיקה, ולהמתין לתוצאה אם מצבי יציב?
* האם אוגמנטין מתאים לטיפול במקרה כזה, בהתחשב ברגישויות המופיעות בתרבית הקודמת, והאם הוא מכסה את שני החיידקים?
* האם צריבה בפתח הנרתיק גם ללא השתנה יכולה להתאים לפטרייה או לגירוי מקומי, והאם יש הצדקה לאגיסטן ללא בדיקה גינקולוגית?
* האם העובדה שלא נטלתי את המונורול שנרשם לי לפני כשבוע משנה את אופן הטיפול כעת?
כרגע לא ידוע לי על חום או צמרמורות, ואני מצליחה להטיל שתן. אשמח להכוונה כיצד נכון לפעול.
תודה רבה.
תשובה: חשוב לציין שגם בתחילת חודש ספטמבר היו לי תסמינים של מאמץ להטיל שתן והייתי חייבת להפעיל שרירי הבטן על מנת לתת שתן
בוצעה תרבית שתן יצא איקולי מעל 100,000 טופלתי באוגמנטין 10 ימים פעמיים ביום
ונכון לכרגע מאז שכתבתי לך את ההודעה שאני נותנת שתן אז יש צריבה בסוף מתן השתן וזה לא זורם בחופשיות
