דלקת שתן כרונית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

זיהומים בדרכי השתן אצל ילדים

הידעתם כי ברית מילה מקטינה את הנטיה לפתח זיהום בדרכי השתן בקרב תינוקות בנים. נראה שכולנו מכירים היטב את הגורמים לזיהום בדרכי השתן ואף יודעים לזהות את התסמינים, שהרי זיהום בדרכי השתן הוא השכיח ביותר בקרב ילדים, זיהום שחשוב לטפל בו במהירות, כמה שיותר קרוב למועד הזיהוי. מהם הסכנות בזיהומים בדרכי השתן, מהו הטיפול הנכון ו/או הטיפול המונע? על כך בכתבה הבאה זיהום בדרכי השתן עלול לגרום לנזק תמידי לכליות שאינו ניתן לתיקון. מכאן חשיבותו של האבחון הנכון והמהיר ומתן הטיפול המתאים בעקבותיו. פרופסור מרים דוידוביץ, מנהלת המכון הנפרולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל , סוקרת את התופעה: מי חשוף יותר לזיהומים בדרכי השתן: בנים או בנות? זיהום בדרכי השתן, הוא הזיהום החיידקי השכיח ביותר בקרב ילדים. ( 3-5% בבנות ו 1% בבנים). לאחר אירוע ראשון, כ- 30-50% מהילדים יפתחו ארוע נוסף ( עד שנה מהזיהום הראשון). ככלל, זיהומים בדרכי השתן שכיחים יותר אצל בנות פרט לחודשי החיים הראשונים אז השכיחות גבוהה יותר בקרב בנים. (נמצא כי ברית מילה מקטינה את הנטיה לפתח זיהום פי 10). חשוב לזכור כי, ב 5-12% מהתינוקות בגילאי 3 חודשים – 3 שנים עם חום ללא מקור ברור  - הסיבה...
ללמוד עוד על דלקת שתן כרונית
גיל המעבר: שינה בהפרעה-תמונה

גיל המעבר מביא עמו גלי חום, ירידה בחשק המיני, דיכאון...

מאת: מערכת zap...
25/12/2013
זיהומים בדרכי השתן בנשים-תמונה

על אחת המחלות הנפוצות ביותר אצל נשים, למה זה קורה וכיצד...

מאת: מערכת zap...
08/04/2000
זיהומים בדרכי השתן אצל ילדים-תמונה

הידעתם כי ברית מילה מקטינה את הנטיה לפתח זיהום בדרכי השתן...

מאת: פרופ' מרים...
23/07/2020

דלקת שתן כרונית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום ד"ר, נטלתי מס שנים אנטיביוטיקה למניעה. מקרודנטין וספוויט לסירוגין. ברקע דלקות, אטרופיה נרתיקית, אולטרסאונד תקין לחלוטין ללא שארית, נוטלת וגיפם. בהנחה שיש תרבית עם אי קולי ואין דחיפות ותכיפות אלא רק צריבה מקומית כל הזמן , האם ניתן לחשוב שזה אסימפטוטי ולא לחזור לאנטיביוטיקה ? לא רוצה להגיע למצב של עמידות.. האם די מנוז או יוטיפרו יעילים ? תודה רבה

אכן אין חובה לטפל בזיהומים בדרכי השתן בנשים אלא אם יש תסמינים. במקרה שלך אפשר לנסות לטפל שמרנית ללא אנטיביוטיקה. כמובן שאם יש החמרה בסימפטומים, עליית חום, צמרמורות או כאבים במותניים - צריך להתחיל טיפול אנטיביוטי. לא מכירה באופן אישי את ה d-mannose אבל התכשיר נבדק במחקר מבוקר ונראה שעשוי לעזור במניעת זיהומים בדרכי השתן. ממליצה לנסות.

אי קולי שלא מגיב לאנטיביוטקה? מה הפתרון? אני כבר שנה עם דלקות חוזרות בדרכי השתן שמתעוררות אחרי קיום יחסי מין. ניסיתי זינט, מקרודנטין, Cephalexin. וכל פעם שחוזרת על התרבית החיידק נמצא. לא רק, אני סובלת. לוקחת קבוע Cephalexin אחרי יחסים. גם לא עוזר. מצריך בירור של זיהומולוג? אשמח לשמוע דעתך על המקרה, המון תודה

אני חייב לראות את האנטיביוגרם. ולשמוע על ההרגלים שלך במגע מיני

oli Fosfomycin רגיש <=16.0 Escherichia coli Amoxicillin/Clavul A רגיש 4.0 Escherichia coli Ampicillin עמיד >=32.0 Escherichia coli Amikacin רגיש 4.0 Escherichia coli Ciprofloxacin רגיש <=0.06 Escherichia coli Cefuroxime רגיש 4.0 Escherichia coli Ceftazidime רגיש <=0.12 Escherichia coli Ceftriaxone רגיש <=0.25 Escherichia coli Cefazolin רגיש <=4.0 Escherichia coli Gentamicin רגיש <=1.0 Escherichia coli Meropenem רגיש <=0.25 Escherichia coli Nitrofurantoin רגיש <=16.0 Escherichia coli Piperacill/tazobact רגיש <=4.0 Escherichia coli Sulfamethoxa/Trimeth רגיש <=20.0 Escherichia coli Ertapenem רגיש <=0.1 תודה רבה על התשובה בפעמיים האחרונות טופלתי פעמיים בצפיווט ולא עזר. עכשיו התעקשתי שיחליפו לי, ומטופלת בזינט 500 פעמיים ביום למשך 5 ימים. הרגלים בקצרה במגע מיני: פרטנר קבוע (בעלי). תידרות של פעם בשבועיים או אפילו פעם בחודש. ורוב הפעמים חוטפת בחזרה דלקת שתן אחרי המגע. תמיד החיידק הוא אי-קולי. מין וגינלי, לפעמים משולב עם אוראלי (באותו אקט). לפעמים התנועה היא מאחורה, אך זה עדיין ויגינאלי ואף פעם לא עשייתי מין אנאלי. ומאוד מקפידה לא לגעת באזור הזה ביחסיים, מטעמי שמרנות והגינייה. מתרוקנת לפני. שנינו מקפידים לרחוץ במים וסבון לפני האקט ואחרי האקט. באופן קבוע. מתרוקנת מייד שוב אחרי האקט ושוטפת במים וסבון, שותה מים באופן קבוע אחרי האקט וכבר כמה חודשים גם לוקחת אנטיביוטיקה, צפיווט (ממש לא עוזר). בעלי לא מתלונן על תלונות כלשהן של צריבה. על כן, אני מניחה שהוא לא נדבק בחיידק. אולי טועה. קיצור, אף פעם לא קיבל טיפול. אשמח מאוד להתייחסותך ושלמוע את דעתך תודה רבה

שלום רב, בהריון שבוע 17. סובלת מדלקות חוזרות בדרכי השתן להלן פירוט תוצאות תרבית והטיפול שניתן: 29.9 - צמיחה משמעותית חיידק אי כולי. טופלתי בזינט לשבוע 22.10 - צמיחה משמעותית חיידק אי כולי. טופלתי בזינט לשבוע 12.11 - צמיחה משמעותית חיידק אי כולי. טופלתי במונורול באבקה חד פעמית 24.11 - לא היתה צמיחה משמעותית. 17.12 -צמיחה משמעותית חיידק אי כולי. טרם הוחלט על אופן הטיפול. בכל הדלקות לא היו תסמינים משמעותיים, רק כאב קל בבטן התחתונה במתן שתן. מעבר לזה, לא מורגש. שאלותיי: 1. האם וכיצד מומלץ לטפל בדלקת? 2. איך אני יכולה לנסות למנוע חזרה של הדלקת. אציין שמעולם לא היו לי דלקות בדרכי השתן כשאני לא בהריון. 3. יש לי עוד יומיים תור לדיקור מי שפיר. האם ניתן לבצע כשיש דלקת? 4. אני מעוניינת לבצע דיקור מי שפיר (בת 35.5 ונצפה VSD בסקירה מוקדמת) אבל מאוד מדאיג אותי לבצע דיקור מאחר ועושה רושם שכל הזמן יש לי דלקת, ולא בטוחה עד כמה האנטיביוטיקה מסייעת לי. מה המלצתך ככל שלא ניתן לבצע דיקור עם דלקת? המון תודות!!! הפורום הזה מאוד עוזר!!

זה מורכב. יש לך למעשה בקטריאוארי אסימפטומטית שמצריכה טפול אבל אם טופלת על פי רגישות ואת לא מגיבה לעיתים נותנים טיפול מונע של כדור זינט ליום ולעיתים רק עוקבים.תלוי בך ובגורמי הסיכון. מבחינת מניעה - שתיית חמוציות עשויה לסייע בחיידק זה. אין בעיה לבצע דיקור מי שפיר. ממליצה שתראי רופא הריון בסיכון שיבחן את גורמי הסיכון שלך ותחליטו יחד על הטיפול

שלום. ילדתי עוד חודש תהיה בת 5 בשל שתי דלקות שתן חוזרות בפחות משנה נשלחה לאולטראסאונד בשאלת הידרונפרוזיס. התשובה היתה כליה ימנית מבנה תקין גודל אורכי 6.3 קטנה לגיל, מערכת מאספת ללא עדות לנפרוזיס, אבנים.פרנכימה שמורה אותו כנל לגבי כליה שמאלית למעט גודל אורך הכליה 7.7 תקינה לגיל. ברור שאחת מהכליות קטנה, וברור לי שיכולה להיות סטייה כתוצאה ממדידה לא נכונה. אך במידה והנתון נכון, מה המשמעות?

כליה קטנה- כמובן רצוי לבדוק שנית ולודוא שהמדידה נכונה- הינה כליה שמראש התפתחה פחות טוב ולרוב זה מתורגם לתפקוד יחסי נמוך יותר כש לרוב הכליות מתחלקות 50%-50% בתפקוד. זה אומר שיש יותר נטל על הכליה השניה אך זה לא שולל שבסך הכל התפקוד הכליתי הכולל תקין- דבר שניתן לבדוק בבדיקת דם לתפקודי כליה. יחד עם זאת יש לשמור על הכליה הגדולה יותר כולל מפני זיהומים וכן לעקוב אחרי לחץ הדם של הילד וסימני עומס על רקמת הכליה כגון- הפרשה מוגברת של חלבון בשתן. כל אלו כולל ברור הנטיה לזיהומים בדרכי שתן ומיגורה חייבים להעשות תחת מעקב נפרולוג ילדים ורצוי מאד שתפנו לרופא בתחום