הדבקה המונית יזומה בקורונה ליצירת חסינות עדר בקרב הצעירים

בזמן האחרון אני שומע בעיקר מהמומחים את הביטוי "flatten the curve" שמשתמע ממנו שהם לא חושבים שאפשר להכיל עוד את המגיפה והעיקר זה לדאוג שקצב ההדבקה של כלל האוכלוסייה יהיה מספיק איטי כדי שמערכת הבריאות לא תתמוטט. אם כך, אני שואל, האם אי אפשר לנקוט בטקטיקה שאנחנו מכירים למשל מתחום כיבוי האש, של "שריפה מניעתית" שמטרתה לטהר חלקת קרקע מצמחיה כך שכאשר השריפה הגדולה תתקרב אליה אז היא תיעצר ולא תהיה לה אפשרות להמשיך להתפשט כי הכל כבר שרוף שם? אפשר להקים איזה מחנה גדול, או להפקיע עיר מסויימת ולקרוא לה "עיר הקורונה", ולהכניס אליה באופן מסודר ושיטתי את כל האוכלוסייה, במיוחד את הצעירים ששיעור התמותה שלהם מהמחלה הוא 0 (עד גיל 30) ואפסי (עד גיל 50 ללא מחלות רקע), אנשים ייכנסו למחנה, יודבקו בנגיף, וישוחררו אחרי שבועיים-שלושה לאחר שהבדיקות הסרולוגיות יראו בוודאות שהנגיף כבר לא נמצא בדמם והם פיתחו נגדו נוגדנים. התוצאה תהיה בעצם שרוב האוכלוסייה, שהיא אוכלוסייה צעירה (בישראל הגיל החציוני הוא 29.9) תהפוך לחסינה נגד הנגיף ותיווצר נגדו "חסינות עדר" שתסייע מצד אחד להגן על הקשישים, ומצד שני תאפשר לחברה להמשיך להתנהל בצורה מסודרת עד להשלמת המהלך. כמובן שכמו ביחס לחיסון הפוליו יש פה דילמה ביחס לילדים, שנכון למה שידוע לנו עכשיו מפתחים מחלה קלה מאוד עם 0 תמותה. מה דעתך על הרעיון?

אחלה רעיון. תציע לליצמן. אבל "חסינות עדר" מושגת כאשר לפחות 80% מהאוכלוסייה מתחסנת. זה לא ילך עם הקורונה.

בנוסף, אם תכניס 5-6 מיליון ישראלים ל"עיר הקורונה" ותדביק אותם בנגיף סביר שכ 0.1% מהם ( 5,000-6,000) ימותו מהמחלה. ואיך יבדקו בדיקות PCR לנגיף ובדיקה סרולוגית לנוגדנים ל 5-6 מיליון איש? ומה יקרה אם זמן מה לאחר הניסוי הזה יצוץ מוטנט חדש של הנגיף שהחיסון לזן הקודם לא מגן מפניו?

אני מציע להכניס בשלבים לעיר קודם כל את הצעירים עד גיל 30 שלפי הנתונים מאיטליה וקוריאה יש בקרבם 0 תמותה (0 עגול, אפילו לא נפטר אחד), לא 0.1%. כשנסיים עם קבוצת הגיל הזאת, תהיה לנו קבוצה גדולה של מיליוני צעירים עד גיל 30 בריאים עם חסינות בפני הנגיף, אפשר יהיה להשתמש בהם כדי לשקם את המשק במהירות. הקוריאנים כבר ביצעו מאות אלפי בדיקות בתוך זמן קצר, אין בעיה טכנולוגית לעשות זאת על פני תקופה ארוכה יותר. אם תצוץ מוטציה קטלנית חדשה אז אין מה לעשות, אבל זה נכון גם לגבי חיסון או טיפול שהמוטציה תהיה עמידה בפניהם. אבל אנחנו מניחים שזה לא יקרה, אחרת עדיף כבר לא לעשות כלום.

1) שמעת על וועדת הלסינקי? https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%99 שום וועדה לא תאשר את הניסוי הזה. 2) כמה אמהות יסכימו לשלוח את ילדיהם לניסוי הזה? התשובה 0. 3) כדי לטפל במיליוני חולים במשך כמה שבועות צריך להקים לפחות עוד 100 בתי חולים עם 100,000 אנשי צוות רפואי. ביבי וליצמן יאשרו את זה? התשובה לא.

לפי נתונים מסין, שיעור התמותה בגילאים 10-39 הוא 0.2%!

אני מסתמך על נתונים אמינים מדרום קוריאה ואיטליה שהן מדינות מערביות מתקדמות עם מערכת בריאות מסודרת.

כשיהיו לך נתונים אמינים על שיעור התמותה לפי התפלגות גילים בקרב אלפי חולים (כמו בסין) באיטליה ודרום קוריאה נא פרסם אותם. בדרום קוריאה מתו בסה"כ עד כה 71. ממספר כזה של חולים לא עושים סטטיסטיקה כששיעור התמותה הצפוי הוא כ 0.2%. אשמח לראות את הנתונים מאיטליה שם מספר המתים הוא כ 1,200.

ד"ר הלפרין, האם אתה היית מאשר ניסוי כזה כפי שהציע דוד? אם לא - מדוע?

כמו שכתבתי קודם, מספר החולים והמתים ב 2 הארצות שאתה בחרת (איטליה ודרום קוריאה, מה קורה באיראן ובספרד?) הוא כרגע נמוך מדי כדי לחשב סופית תמותה מהמחלה בגילאים השונים. אולי כשיהיו 100-200 אלף חולים בכל מדינה, בכמה מדינות, אפשר יהיה להעריך טוב יותר את השפעת הגיל על התמותה מהמחלה. באיטליה לדוגמא רק 1.2% מסך כל החולים (קצת פחות מ 200) הם בגילאי 0-18. זה מספר זניח. נכון שבשתי ארצות אלו התמותה הייתה אפסית בגילאים 0-29, אבל עלתה ל 0.12-0.2% תמותה בגיל 30-39. בסין, שבה יש עשרות אלפי חולים, הייתה תמותה של 0.2% בגילאים 10-29. וכמו שכתבתי קודם: אין מצב שוועדת הלסינקי תאשר את הניסוי שהצעת, אין מצב שהורים יסכימו לשלוח את ילדיהם לניסוי כזה, ואין מצב שישראל תוכל להתמודד בזמן קצר עם מיליוני חולים. בנוסף, הדבקה וחיסון של פחות ממחצית מתושבי המדינה (עד גיל 30) לא תקנה 'הגנת עדר'. גם לא ברור עדיין לכמה זמן מוגנים אלו שהחלימו מהמחלה מפני הידבקות ותחלואה חוזרת.

רעיון אחר. האם ניתן לערבב דגימות של אנשים שונים בתהליך הבדיקה לקורונה וכך לבדוק קבוצות וכמובן שאם קבוצה חיובית לבדוק אותה באופן יותר פרטני

את שיטת הערבוב אנחנו מכירים מבדיקות האיידס שמד"א מבצע לתרומות דם. אבל כרגע הבדיקות שמבוצעות הן לא בדיקות דם. אולי בעתיד זה יתאפשר עם בדיקות דם לאיתור נוגדנים או אנטיגנים, אבל כרגע זה לא קיים בישראל.

מה הכוונה בערבוב דגימות? אפשר לפרט?