בעיות יציבות

יש לי בן בגיל 4. יש לו חשד לנוזלים באוזניים עם ירידה משמעותית בשמיעה והיינו אמורים לנתחו לפקקים באוזניים והסרת פוליפים. הרופא מתעקש לבצע הסרת פוליפים עם התקנת הפקקים באוזניים. הבעיה ששומעים מכיוונים שונים פתרונות שונים (ילדים במשפחה או של חברים עם בעיה דומה):רופא אחר טוען שיש לתת אנטיביוטיקה לייבוש הנוזלים, רופא אחר המליץ לבצע צילום של מערות האף לבדיקת הסינוסים, רופא שלישי אמר שיש להמתין עד גיל 5 להתייצבות המצב. לאחר הקדמה זו שיש לה קשר אני מבקש לשאול בנוגע לבעיית היציבות שיש לילד. יש לו 2 סוגי התנהגות / יציבות מנוגדים. מצד אחד יש לו יכולות קוארדינציה מעוררות התפעלות (קפיצה מגבהים וכדו, רכיבה על אופניים, ריצה) אך במקביל הוא נופל כל העת ומקבל מכות גם ללא שום סיבה נראית לעין. בתחילה חשבנו שיש קשר לנוזלים באוזנים אך הגננת שלו טוענת שתדירות הנפילה שלו וקבלת המכות מחפצים כבר עברה את הסביר. אני לא יודע אם זה קשור אך הוא גם נושך את הלשון בתדירות גבוהה יחסית. האם יש מה לדאוג ואם כן איזה סוג אבחון דרוש?

הסיבות לקיום דלקות אזניים חוזרות ונוזלים באזניים בגיל הצעיר רבות, ונובעות משילוב של חשיפה רבה לווירוסים של דרכי הנשימה העליונות במסגרת מעונות היום והחיים בכלל, תעלת אוזן קצרה וצרה באופן נורמלי בגיל זה, ובתינוקות קטנים- מנח שכיבה במהלך שעות היום בשילוב עם האכלה במנח שכיבה יחסי, הגורם לעלית נוזלים במעלה התעלה. הדלקות החוזרות בדרכי האוויר העליונות גורמות לנפיחות בלוטות הלימפה במוצא התעלה ("פוליפים") והדבר גורם לחסימה נוספת ולעליית סיכון לזיהום האוזן הפנימית. עם הזמן, דלקות האזניים חולפות. הילד גדל ונחשף פחות ופחות לזיהומים, החורף עובר, הילד עומד יותר ואוכל יותר במנח ישיבה, התעלה גדלה והבלוטות קטנות. זהו המהלך הטבעי של המחלה. הבעיה היא הטיפול בדלקות האזניים במידה ומתרחשות, שכן הדלקות עלולות להיות קשות ומסוכנות בנוסף לסבל הרב שהן גורמות לילדים. הטיפול בדלקות הוא אנטיביוטי בדרך כלל, ע"מ לסלק את החיידקים (ברוב המקרים המזהם הוא חיידק) אך הדבר אינו מונע לפעמים חזרת החיידקים וזיהום חוזר. לעיתים ניתן להתגבר על דלקות אזניים גם ללא אנטיביוטיקה שכן הגוף מתמודד בעצמו עם המחלה החיידקית ויכול לה, או שמדובר במחלה וויראלית הגורמת לדלקת אזניים - גם ווירוסים מזהמים את האוזן התיכונה. ישנם ילדים להם באוזן התיכונה מוצאים בהסתכלות על התופית "עכירות" של התופית היכולה להצביע על קיום נוזלים באוזן התיכונה.המצב נקרא "SOM" - SEROUS OTITIS MEDIA .הדבר קורה בד"כ בילדים להם דלקות אזניים חוזרות או בילדים לאחר דלקת חריפה של האוזן, בהם אחוז נכבד ממשיך לצבור נוזלים באוזן התיכונה לאחר הדלקת. הנוזלים עלולים להיות מצע לגידול חיידקים ודלקות חוזרות, או שיכולים להצביע על המשך תהליך דלקתי ברמה נמוכה. במקרים בהם הנוזלים ממשיכים לאחר דלקת חריפה לאורך זמן, יש לעיתים מקום לבצע ניסיון טיפולי באנטיביוטיקה כדי לראות האם אכן מדובר בתהליך זיהומי "על אש קטנה" אך לא בשביל "לייבש את הנוזלים" כפי שציינת. באחוז נכבד מהמקרים הנוזלים חולפים מעצמם לאחר מס' חדשים אך נוזלים באזניים לאורך זמן עלולים לגרום להפרעות שמיעה ושפה בגיל זה. בילדים עם דלקות אזניים חוזרות ונשנות על אף הסילוק של המזהם כל פעם, או במידה והנוזלים ממשיכים לצוץ בכל בדיקה, בשילוב עם ירידה בשמיעה, יש מקום לנסות למנוע התיישבות חיידקים באוזן התיכונה או ע"י טיפול אנטיביוטי מונע (הבעיה - הסיכון מיצירת זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה) או ניתוח "כפתורים" בו פותחים את התופית לחלל החיצון ומונעים הצטברות נוזלים בחלל סגור, בו סיכון רב לצמיחת חיידקים. השיקול לגבי הצורך בניתוח תלוי במידת הסבל של הילד, מידת היעילות של טיפול אנטיביוטי מטפל ומונע, וקיום סיבוכי דלקות אזניים כגון ירידה בשמיעה. הניתוח עצמו אינו מסובך בד"כ אך יש לשקול כל מקרה לגופו בזהירות המתבקשת. לאור מה שציינת על מצבו של בנך, ולאור הירידה המשמעותית בשמיעה, בהחלט יש מקום לשקול ניתוח ואין מה להמתין (אם היו נוזלים ללא ירידה בשמיעה - ניחא).כמובן - אני מסייג שלא בדקתי את הילד והתרשמתי יותר מהסיפור לעומק. לגבי בעיית היציבה. ילדים נופלים כל הזמן "בלי סיבה" אך בעצם יש סיבה - הם רצים ומשתוללים כל היום. אך אם אכן מדובר במצב בו הוא לא יציב בריצה והליכה ונופל כל הזמן, ובשילוב עם ההסטוריה שציינת, יש לבדוק האם לא מדובר בבעית יציבה אמיתית. בעיית יציבה יכולה לנבוע (בגדול) משני מקורות - נוירולוגי (עצבי) או ממקור האוזן הפנימית, בה קיים מרכז שיווי המשקל. את ההבדלה בין מצבים אלו וילד בריא ש"סתם" אוהב להשתולל וליפול יכול לבדוק נוירולוג ילדים או להיעזר ברופא אף אוזן גרון לילדים.

שני ילדיי (בן 3 ובת 4) סובלים שניהם מנוזלים באוזניים וירידה בשמיעה (שניהם קיבלו תוצאות בתחום בין 35 ל- 45 בשני בדיקות שמיעה רצופות). במהלך בדיקת השמיעה, המקור לבעיית השמיעה אותר כנוזלים (נבדקה השמיעה "מאחורי הנוזלים" וזוהו נוזלים במכשיר בדיקה). בן ה-3 נטה לדלקות תדירות באוזניים בחורף הקודם ויש לו נזלת 365 יום בשנה. מהם הסיכונים בניתוח "כפתורים"? המהם הסיכויים לבעיות ומאלו סוג. מהו אחוז המנותחים שנשארים עם פגיעה עקב הניתוח ואי הצלחה של תיקון עור התוף לאחר מכן? האם יש אינדיקציות להצלחה של טיפולים תזונתיים או אחרים בהפחתה משמעותית של הנוזלים ומניעת הצורך בניתוח ? אילו דרכים נוספות מוכרות קיימות שהובילו להצלחה? האם לא כדאי בכל מקרה לחכות לגיל 5 ?