איבוד זיכרון ופחד ללכת

אמי בת 80 ועברה ניתוח לכריתת פוליפ בשלפוחית השתן, שם התגלה שהפוליפ הוא ממאיר. מקבלת טיפול בשטיפות. לאחר הניתוח אושפזה שוב במחלקה הגריאטרית בבלינסון בעקבות "טראומה" (לפי הצהרתה), שהתבטאה באפטיות, חוסר תיאבון ואיבוד זיכרון. כמו כן, בבי"ח היו רגעי הזייה. אמי שהתה בבי"ח כשבועיים. ההבחנה שניתנה לי בבי"ח היתה ירידה קוגנטיבית ודמנטציה. לאחר שחרורה מבי"ח חל שיפור ביכולת ההליכה שלה ובתקשורת עם הסביבה. ב- 4 הימים האחרונים אינה מסוגלת ללכת, מתנגדת לקום מהמיטה ונראה לי שהדבר נובע מפחד כלשהוא. אודה לך באם תוכל להמליץ כיצד ניתן להוציאה ממצב זה? שמעתי שישנה תרופה טבעית שמכילה את החומר: phosphatidylserine שיכולה לסייע בשיפור הזיכרון, האם הדבר מומלץ?

אמנון שלום אימך זקוקה להערכה גריאטרית מקיפה, אני מבין שבבית חולים אובחנה כסובלת מדמנציה אולם אבחנה זו בפני עצמה אינה תמיד ההסבר היחיד לשינוי בהתנהגות אצל אדם מבוגר, בעיקר אם השינוי הזה קורה תוך כדי או מיד לאחר אשפוז,דווקא ההגדרה של "טראומה" כפי שאימך הצהירה יכולה מאוד להתאים למצבה, אחד המצבים השכיחים אצל אנשים מבוגרים סביב אשפוז הוא מה שנקרא דליריום - תסמונת המלווה בשינויים במצב השכלי ומתאפיינת בהפרעות בקשב ובריכוז תוך תנודתיות משתנה לאורך היממה. מצב זה מתרחש לאחר אשפוז בכמחצית מהמבוגרים שמתאשפזים, כך שדליריום הוא למעשה הסיבוך הנפוץ ביותר בקרב מאושפזים מבוגרים. לגבי התרופה שציינת - אין היום תרופות טבעיות שהוכח כי הן משפרות זכרון ויש אפילו השגות לגבי מידת יעילותן של תרופות "קונבנציונליות" שהיום בשימוש, אני לא הייתי מציע להתחיל שום טיפול לפני שאימך תיבדק.