אוגמנטציה לויאפקס לטיפול בדיכאון עמיד

שלום, חברתי סובלת מדיכאון והתקפי זעם לעיתים. תחילה טופלה בציפרלקס 20 מ"ג שלושה חודשים ללא שיפור כמעט. עברנו לויאפקס 300 מ"ג + 150 מ"ג סרוקוול XR - לאחר חודשיים יש שיפור משמעותי, אבל עדיין יש עצבות מסויימת ואי אפשר לומר שחלף לגמרי, בנוסף בערך פעם בשבוע היא נעשית ממש עצובה למשך כמה שעות, בוכה, ולעיתים יש שוב מחשבות אובדניות. וגם עדיין לעיתים יש התקפי זעם וכעס גדולים מאוד. הפסיכיאטר רוצה לעלות במינון של הסרוקוול, אבל כבר עכשיו הוא מרדים אותה ומקשה לה על התפקוד וזה לא עובר. אז שוקלים כעת מעבר לאריפליי. היא מתחילה להתייאש כי ההרגשה היא שזה פשוט לא יעזוב אותה ותחושות חוסר התקווה שלה רק מתגברות. כמה שאלות: 1. האם ניתן להחליף את הסרוקוול באריפליי? האם זה ממש אותו דבר רק ללא התופעת לוואי של העייפות? האריפליי יעזור גם להתקפי זעם ולייצוב כללי של מצב הרוח? כי היינו מרוצים מהסרוקוול רק שהעייפות קשה מאוד. 2. מה המינון המקסימלי של אריפליי שיכול להיות אוגמנטציה לויאפקס ולטיפול בכעס/זעם? ככל שיותר הרבה יותר טוב?, או שרק במינונים נמוכים? 3. הפסיכיאטר אומר שניתן גם לשלב מירו עם הויאפקס. מה דעתך? מה המינון המקסימלי של המירו שיכול להיות אוגמנטציה? 4. אם נוסיף מירו לויאפקס, זה יהיה יחד עם הסרוקוול / אריפליי? 5. האם מינון גבוה יותר מ 300 של ויאפקס יכול להועיל? כי כרגע הפסיכיאטר המליץ לנסות מינון של 375 ויאפקס. תודה!

שלום רב, קודם כל אציין כי לא ניתן במסגרת הפורום וללא בדיקה פרטנית לענות על השאלות הספציפיות בנוגע לטיפול התרופתי ומידת התאמתו למטופל הספציפי. באופן כללי, בטיפול בדיכאון מקבול לעלות מינון של התרופות נוגדות דיכאון במקרים בהם הטיפול במינון הנמוך מביא לשיפור חלקי ולסירוגין להחליף את התרופות במידה והטיפול בה לא מביא כלל לשיפור כלשהו. התרופות שמשות כאוגמנטציה או טיפול תומך ניתנות בדרך כלל במינון נמוך והעליה במינון היא בהתאם לתגובה: כשאין תגובה מספקת מומלץ לעלות מינון, אך במידה ויש תופעות לוואי שבפני עצמן פוגעות בתפקוד יש לשקול האם הטיפול בתרופות הללו מוצדק ולהחליפנן במידת הצורך.