החמרת חרדה ודיכאון כתופעות גמילה

שלום ד"ר בן 36 מטופל אצל פסיכיאטר כבר 8 שנים בתרופות לטיפול בהפרעת חרדה מתמשכת והתקפי חרדה: VIEPEX XR 150 CLONEX 3 MG בנוסף מזה שנים רבות שותה כל יום משקה קולה 1/2 ליטר בצהריים+ 1/2 ליטר ביום. עם השילוב אני מאוזן ללא חרדה וללא התקפי חרדה. כל פעם שהיה ניסיון להפסיק את המשקה לאחר ימים בודדים החלה תחושת חרדה חזקה ודיכאון ונאלצתי לאחר שבועות ספורים של סבל לחזור לשתות קולה. כאשר חזרתי לשתות, לאחר כמה ימים "חזרתי לעצמי" להיות מאוזן ולהרגיש טוב. כעת, לאור השמנה רבה, לפני חודשיים וחצי הפסקתי לחלוטין שוב את שתיית הקולה והתסמינים המוכרים של התגברות חזקה של חרדה ודיכאון הגיעו, החלטתי להתעקש הפעם ואני כאמור 10 שבועות ללא מגע עם המשקה וכל יום יש לי גלי חרדות חזקים ודיכאון אותם אני מייחס לתסמיני גמילה. פניתי לפסיכיאטר שלי שאומר שאם אני מרגיש התגברות כה חזקה בחרדה ודיכאון ללא הקולה משך זמן ממושך הוא ממליץ לי (באופן מפתיע) לחזור לשתות קולה ולנסות לרזות בדברים אחרות כמו צמצום כמות אוכל או עיסוק יום-יומי בספורט. אני דווקא נוטה שלא לקחת בעצתו כי אני רוצה להיגמל אחת ולתמיד מהמשקה בפרט שאני סובל כבר חודשיים וחצי אז לפחות שייצא מזה משהו חיובי, כמו כן אני רוצה להניח כי הסבל יחלוף בעוד חודש-חודשיים כאשר הגוף יתרגל /יתאזן ללא הקולה כך חושבת גם רופאת המשפחה שלי, לא להכנע ולא לחזור לקולה. אציין כי ארוחות גדולות פחממתיות מרגיעות את החרדה והדיכאון שעולה בתקופה זו שאינני צורך קולה כלל. ארצה לשמוע את חוות דעתך לגבי המתואר.

שלום רב, נושא ההתמכרות אינו הנושא של הפורום ולכן כדאי לפנות עם השאלה לפורום המתאים.