ניתוח פיסורה

לרופא הנכבד שלום בן 36, לפני שבוע עברתי ניתוח פיסורה (lateral sphincterotomy) עקב פיסורה כרונית במשך שנים. מאז אני סובל מכאבים עזים, ודימום שמופרש וניתן לראות על התחתון, אלא שהוא גם הציק מאוד מאחר והוא גרם להדבקה באיזור פצע הניתוח וכל תנועה הגבירה את עוצמת הכאב. ביום חמישי פניתי לפרוקטולוג של קופת החולים (לא נותחתי על ידיו) עקב מה שהיה נראה לי כהגברת הדימום, בבדיקה הוא מצא שהאיזור נפוח ועם הפרשה מוגלתית והפנה אותי למיון. (יש לציין שהוא לא שש לבדוק או להביע דיעה בנוגע לניתוח שלא נעשה על ידו) במיון לקחו דם לבדיקה ולאחר מכן בדק אותי כירורג שטען שאין נפיחות ואין הפרשה מוגלתית אלא זו הפרשה רגילה ונורמלית מפצע הניתוח, ושלח אותי עם המלצות להמשיך בטיפול (שמן פרפין, אמבטיות שממילא אני מקפיד עליהן מספר פעמים ביום, משככי כאבים ולהניח גזה באיזור פצע הניתוח ,וביקורת בעוד שבוע) וציין שבספירת הדם היתה עליה קלה של WBC. מאז שאני שם פדי גזה יש תחושה קצת יותר נוחה מאחר וההפרשות והדם נספגים בגזה, אני מחליף הרבה פעמים ותמיד זה מלא באדום ובהפרשה כלשהי לא ברורה. מהיום בבוקר (שבת בבוקר) נוספה עוד בעיה שמציקה מאוד, וזה גרד עז. ברצוני לשאול מספר שאלות מאחר וכמה דברים לא מניחים את דעתי. א. האם בניתוח מהסוג שעברתי אמור להיות גם חתך מחוץ לפי הטבעת ?(חתך שניתן לראות בעיניים וגם להרגיש במישוש בקלות) כי אני מסתובב עם תחושה לא ברורה ומאוד מטרידה לגבי זה. זה הרי מחוץ לפי הטבעת , כך שהשאלה היא האם החתך נעשה שלא במקום ו/או נחתכתי בטעות גם מחוץ לפי הטבעת ? שהרי מטרת הניתוח זה לחתוך את השריר הטבעתי והוא עד כמה שאני מבין לא נמצא מחוץ לרקטום. יש לציין שיש לי שם כאב עז ושורף מהיום הראשון. ואם זה מכוון מדוע לא תופרים אותו ? (את הפצע הניתוחי שמחוץ לפי הטבעת שממש חשוף) ב. האם סביר ששבוע לאחר הניתוח יהיה עדיין דימום כמו שאני רואה בכל פעם כשאני מחליף פד גזה מדי כמה שעות ? ג. במרכז הפד גזה ניתן להבחין בהפרשה בצבע צהוב חום, ממה זה נובע ? ד. מה הסיבה לגרד העז שהתפתח ? ה. האם יכול להיות שהרופא במיון פספס משהו שהפרוקטולוג של קופת החולים איבחן כנפיחות והפרשה מוגלתית, או שבמידה ואין חום אז נשלל בוודאות זיהום או סיבוך כלשהו אחר שהתפתח ? בתודה ובברכה דניאל

בוקר טוב דניאל, לשאלותיך: א. כן. החתך שמתבצע בניתוח שעברת ניתן למישוש וניתן לראותו ממש מחוץ לפתח פי הטבעת, בד"כ משמאל. לא תופרים את החתך אלא משאירים אותו פתוח וזה הדבר הנכון לעשותו. אם היו תופרים אותו, היה מתפתח זיהום מהר מאוד. ב. ו-ג. הפרשות שונות - דמיות וגם אחרות - יכולות להיות באיזור כל עוד החתך הניתוחי לא נסגר לחלוטין. זה יכול לקחת מספר שבועות (עד חודש) לאחר הניתוח. ד. הגרד בד"כ מצביע על תחילת תהליך הסגירה והריפוי התקין של הפצע. ה. על זה אני לא יכול לענות לך בצורה מושכלת כי לא בדקתי אותך בעצמי. חשוב מאוד לשמור על האזור נקי ככל הניתן לאחר הניתוח. שטיפות מרובות במים וסבון (רגיל, אין צורך בסבון רפואי מיוחד), והחלפת חבישות תדירה תעודד את הריפוי. סה"כ נשמע לפי תיאורך שקצב הריפוי שלך תקין. תמשיך באותו כיוון. בהצלחה.

הרבה תודה יש בליבי על התשובות וההשקעה שלך. וכמה חבל שלא אמרו לי מיד בהתחלה על האופציה של חבישת המקום, סבלתי סבל עז לא רק מהכאב אלא גם מהשריפה במקום כתצאה מריבוי דם והפרשות שנדבקו בכל האיזור. ברשותך רציתי לשאול. א. מדוע יש צורך בחתך החיצוני ? הרי מטרת הניתוח זה להרפות את שריר הטבעת שהוא ברקטום עצמו. ב. מאז הבוקר החלפתי מספר פעמים פדי גזה, על כולם יש כתם דם מורחב בצבע ורדרד, במרכז יותר זה אדום, ובמרכז עוד יותר יש הפרשה מסוג אחר שנראית צהובה, האם זה הפרשה סבירה או מוגלתית ? ג.האם כל עוד אין חום אין צורך כלל להיות מודאג מזיהום או סיבוך כלשהו של המקום ? ד. האם משככי כאבים שבעצם גם מורידי חום יכולים להטעות מצב זיהומי כשבעצם יש זיהום ואיום חום בגלל המשככי כאבים ? ה. שאלה שאולי לא חשובה, אבל רק ברמת הסקרנות, האם נהוג לגלח את המקום בטרם הניתוח ? כי אצלי זה לא קרה , ובדרך כלל ידוע שכל מקום פצוע או שעובר ניתוח מגלחים משיער. שוב תודה