מה באמת האמת?

רגע רגע אני רוצה להבין משהו מה זאת אומרת יותר נוח לאזן את המצב באשפוז? אם אתה בן אדם שעובד ולומד ופתאום קיבלת דיכאון וחרדה שמפריעם מאוד מאוד לאיכות החיים מה אתה פתאום עוצר הכל ומתאשפז מרצון אז הלכה העבודה למה כי מה פתאום אתה לא עובד חודש (מה שבדרך כלל לוקח לתרופה להשפיע) ואם אמרת לעבודה שהיית מאושפז בעכבות דיכאון הלך עליך והלימודים מתקדמים ואתה בטיפול ומי אמר שתשתחרר תוך חודש? אם הגעת לאשפוז גמרת את החיים אתה מטופל בנזעי חשמל שפוגעת לך נורא בזיכרון ואם זה אשפוז יום אתה לא יכול ללמוד ולעבוד אתה הולך לטיפול ביום וחוזר הבייתה ואם למשפחתך אין כסף הרי שהפכת להיות נטל כלכלי וצרה על ראשם וגם באשפוז מרצון אתה לא יכול להשתחרר למה אם אתה מבקש להשתחרר הופכים את זה לאשפוז כפוי ואז ממחלקה כביכול פתוחה שולחים אותך למחלקה סגורה ואז מטפלים בם אחרת לגמרי בכוח ריסון ובתרופות חוץ מזה התנאים בבית חולים איומים על פי כתבות שקראתי החולים סובלים בכלל וגם מהשפלות והתעללויות ואין חיים אחרי אשפוז אתה מאבד את כל מה היה לך אם הייתה לך עבודה טובה ובסך הכל קיבלת דיכאון וחרדה )לא מאניה דיפרסיה או סכיזופרניה( אתה לא יכול להתקבל לעבודות טובות למה רשום לך בתיק אושפז באשפוז פסיכיאטרי ואם לא היית ממש חולה נפש אלא רק בעל הפרעה נפשית אז אם אושפזת אתה חייב להשתקם על ידי סל שיקום שאולי יזרקו לך איזה 700 ש"ח בחודש שיעשו לך טובה ביטוח לאומי הרי שבמקום להיות בריא השיקום כביכול מכניס אותך למסגרת עם מדבקה אתה חולה כי העובד הסוציאלי גורם לך ללכת למועדונים מיוחדים ופעילויות שלא תורמות לעתיד כלכלי או השכלתי אם אני טועה אנא תקן אותי כי יש המון עדויות וכתבות על אנשים אחרי אשפוז בבתי חולים רגילים במחלקות הפסיכיאטריות אם אני מדבר שטויות אני מתנצל ותעיר את עיניי

שלום רב, חלק מהעובדות שציינת נכונות, אחרות ממש לא. נכון שמי שהיה באישפוז פסיכיאטרי עלול להפגע מהסטיגמה של האישפוז, זה עלול להקשות עליו להתקבל לעבודה בעתיד כיוון שכמעט תמיד מקומות עבודה מבקשים אישור על מצב בריאות כולל אישפוזים מרופא המשפחה. נכון שאישפוז לוקח לפעמים מעל חודש, אבל אישפוז ממוצע במחלקות פתוחות בישראל היום עומד על קצת פחות מחודש. זו עובדה. נכון שבמהלך אישפוז לא ניתן להמשיך לעבוד וללמוד, גם אם זו מחלקה פתוחה. זו הסיבה שבד"כ איננו נוהגים לאשפז, או להמליץ על אישפוז בקלות, חולים שמצבם לא ממש מחייב את זה. מעבר לכך הרבה עובדות שמינת אינן נכונות: באישפוז במחלקה פתוחה ניתן להשתחרר מתי שרוצים. לא מתעללים בחולים באישפוז. לרוב החולים לא נותנים נזעי חשמל. נזעי חשמל ניתנים אך ורק מרצון ולא בכפיה. נזעי חשמל גורמים להפרעות מינימליות בזיכרון שחולפות תוך ימים אחדים (הפרעות הזיכרון, למשל הן "איפה הנחתי את הפלפון?", "רציתי לספר לך עוד משהו ושכחתי..") מאושפזים שעבדו לפני כן במקום קבוע ואושפזו בגלל דיכאון או חרדה- כמעט כולם חוזרים לעבודה הקודמת. רובם המוחלט בכלל לא זקוקים לביטוח לאומי וחוזרים למסגרות תעסוקתיות רגילות. שיקום נוגע בעיקר לחולי סכיזופרניה, ורובם מתקשים לתפקד כיוון שהמחלה פוגעת ביכולתם לתפקד- ולא האישפוז. להאשים בכך את האישפוז זה כמו להאשים אישפוז בנוירוכירוגיה (שלרוב אחרי ניתוח מוח נשארות פגיעות תפקודיות) בכך שהאישפוז גרם הפרעה תפקודית במקום להאשים את המחלה המוחית (גידול, למשל) בפגיעה התפקודית.

ולבעלי הפרעות חרדה אין פגיעה בתפקוד? בטח שיש!