אני מקווה שזה המקום לשאול בעניין זה

שלום!רציתי לשאול/להתעייץ בשביל חברה מאוד טובה שלי שפשוט צריכה עזרה אני מאוד מקווה שתוכלו לעזור לי לעזור לה העניין הוא כזה: היא בחורה בגיל 22 בחורה מאוד חכמה עם תעודת בגרות,תעודת מקצוע שכל לא חסר לה היה לה אומנם לחץ ממבחנים מאוד רציני לפני כל מבחן היא היתה נכנסת ללחץ למרות שהיא ידעה אבל כעת נגמרו המבחנים אז זה כבר מאחור יש לה בעיה שהתחילה כבר מגיל יותר צעיר והיא נמשכה עד היום היו תקופות שזה כמעט נעלם אבל בעקבות הסביבה (בעיקר משפחתה) זה חזר ובגדול הבעיה שלה זה חוסר ביטחון עצמי אין לה אומץ להתחיל לעבוד במקום רציני מחשש שתעשה שגיאה למרות שהיא יודעת יש לה מקצוע אבל כמעט כל עבודה שמציעים לה היא חוששת ולכן היא נמנעת חוץ מעבודה אחת שהיא עבדה היא מרגישה שהיא לא מסוגלת לעבוד במקום אחר ממש כואב לי לראות אותה ככה היא בחורה חכמה שיכולה להצליח יש לה פחד מלנסות דברים חדשים , פחד קהל לעיתים גם יש לה פחד ללכת לחנות לבד או שלעיתים הפחד קורה דוקא כשהיא עם משהו היא חוששת לדבר לפעמים דווקא לבד טוב לה רק שלעיתים אין לה אומץ ללכת לבד בעקבות כך נוצר מצב שהיא הרבה בבית בקיצור הבעיה היא חוסר ביטחון עצמי חוסר עצמאות שנבע מכך שההורים שלה בעיקר אימה היו מאוד דאגנים ולא נתנו לה לנסוע לבד מחוץ לבד .... בשבועות האחרונים שבוע שבועים בערך נוצרה אצלה תופעה קצת מוזרה לא רצינית זה קורה בלילה רק בלילה לפני שהיא הולכת לישון לא יותר מזה התופעה הזו גם לא מטרידה אותה במשך היום וגם לא אחרי שזה קורה פשוט רציתי לציין את זה כי יתכן שזה פרט חשוב בקשר לעצה שלשמה אני כותבת התופעה היא שיש לה קצת קשה לבטא את זה בכתב אך אנסה מעין קול פנימי שאומר לה שבלילה לפני שהיא הולכת לישון אחרי השירותים היא חייבת ליטול ידיים מספר פעמים מסויים אחרת היא לא תתעורר למרות שהיא יודעת בוודאות שזה שטויות חשוב לי לציין שהיא ממש נראת נורמלי מדברת נורמלי מתפקדת מצויין לא נראה עליה שום בעיה בסך הכל יש לה בעיות עם ההורים כמו לרוב בני האדם ההורים נוגעים לפעמים בדברים שלה שזה גורם לה לכעוס אבל בגבול הנורמלי אמא שלה חולת ניקיון ולכן היא משגעת את כולם עד שזה גורם לכל אדם שנמצא איתה במגע להתחרפן ולכעוס כל דבר היא נוגעת לה מזיזה לה ובצדק שהיא כועסת אך אמא שלה בגלל שהיא לא מבינה למה היא צריכה לכעוס כשהיא נוגעת לה בדברים או כשהיא משווה אותה לאחרים מחליטה שהבעיה בבת שלה ולא בה ושלבת שלה יש דיכאון התפרצויות אך כל מי שרואה את הבת וכל מי שמכיר את המקרים אומר שהבת צודקת ושהאמא טועה אפילו האבא אומר שלאמא יש בעיה שהיא כל הזמן נוגעת בדברים ומשווה בין הילדים לאחרים ובין הילדים האחרים בקיצור העניין הוא שהאמא הלכה לרופאת המשפחה ואמרה לה שיש לבת שלה חרדות שכחתי לציין שיש לחברה שלי בעיות עם האוכל מגיל קטן היא לא אכלנית פשוט לא היה לה תאבון היה לה אנמיה היום היא חוששת לאכול בגלל שלדעתה היא קצת השמינה ולכן היא לא מרבה לצאת מהבית בגלל המראה שלה היא לא מרוצה כעת מאיך שהיא נראת בקיצור האמא דברה עם הרופאה ואמרה לה שיש לבת שלה חרדות ושהיא לא ישנה בלילה ושהיא לא אוכלת הרופאה עשתה לה בדיקת דם וגילתה שיש לה אנמיה הביאה לה כדורי ברזל ובנוסף הביאה את הכדורים בשם פאקסט רק 10 כדורים למשך 10 ימים שאלתי היא כזאת למרות שלדעתי הרופאה לא ממש הבחינה האם יש לבחורה אכן חרדות וכד' האם בהתאם לתאור שמסרתי על הבחורה אכן יש צורך בכדור מסוג זה והאם כדור זה ממכר ויש לו סיכונים קראתי באחד האתרים שהוא משפיע על המוח השאלה מה כדור זה גורם האם הוא יכול לגרום לפגיעה במוח היא נורא חוששת לשתות אותו מחשש להתמכרות או לפגיעה והאם זה יעזור במשהו משום שזה רק10 כדורים ממתי 10 כדורים מספיקים אשמח למענה כמה שיותר מהר תודה רבה!!!

שלום רב, אין ספק שלחברה שלך יש קשיים שחוסמים אותה מלהתקדם בחיים ולא מאפשרים לה לממש את עצמה. עם קצת עזרה מקצועית זה היה יכול להיות אחרת לגמרי. זה נשמע מאד מפחיד- ללכת לפסיכולוג או לקחת תרופות, אבל מה האופציה האחרת? לשבת כל הזמן בבית ולתת לחיים לעבור לידה? מה כבר יש לה להפסיד? להפסיד את הכלום שהיא עושה? זה ממש בזבוז להעביר ככה את החיים.... ראשית, כדאי מאד שהיא תגיע ליעוץ מקצועי אצל פסיכולוג או פסיכיאטר. הבעיות שאת מתארת הן מאד נפוצות ואחוז ניכר מהאוכלוסיה סובל מהן, רק שאנשים לא הולכים עם שלט על המצח "יש לי בעיה", ככה שאי אפשר לנחש את זה. חלק גדול מהאנשים הללו גם נוטל תרופות, ואז זה גם עוזר להם לתפקד רגיל לגמרי. כמו שיש אנשים צעירים שזקוקים למשקפיים בשביל לתפקד, כי משהו במנגנון הראיה השתבש בגיל צעיר, ככה יש אנשים שמשהו במנגנון הויסות של החרדה השתשבש אצלם. זו לא מחלת נפש, ולא משתגעים מזה. זו בעיה קלה שניתן לעזור לה בקלות. לגבי הטיפול בסרוקסט- יכול להיות שזה הטיפול הנכון. אינני בטוח. טוב היתה עושה החברה אם היתה מגיעה לשיחה עם רופאת המשפחה לגבי הטיפול הזה. בכל מקרה- לא מתמכרים לזה. המון הצלחה.