טיפול תרופתי לדיסטימיה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
שלום. אני בת 25, לפני כ-5 שנים אובחנתי על ידי פסיכיאטרית כסובלת מדיסטימיה, ולאחר ניסיון של מספר תרופות מסוג SSRI, מצאתי שפריזמה (פרוזאק) הייתה האפקטיבית ביותר עבורי. הפסיכאיטרית המליצה שאקח מינון מוגבר של 60 מ"ג (פריזמה פורטה). לקחתי מינון זה משך מספר חודשים, מצבי השתפר פלאים והרגשתי הרבה יותר טוב. הפסקתי על דעת עצמי לתקופה של כחודשיים (כי הרגשתי שאני לא צריכה יותר) וחזרתי לקחת אותה תרופה כי המצב הורע. מאז ירדתי למינון של 20 מ"ג (כדור אחד של פריזמה ביום). לפני כשנה נפגשתי עם פסיכיאטר אחר שהציע להוסיף גם אדרונקס, עקב תלונות שלי על חוסר באנרגיות. כיום אני לוקחת שני אדרונקס (כ"א 4 מ"ג=8 מ"ג) ופריזמה אחד ביום. בגדול אני מרגישה די טוב, פחות קשה לי מבעבר, אני מתפקדת בצורה מצוינת - לומדת 5 ימים בשבוע באוניברסיטה, בחלק מהימים אני גם עובדת, יש לי חיי חברה מספקים, ואפשר אפילו להגיד שלעיתים אני מאושרת, אבל עדיין דברים נראים מאוד שבירים ועלולים להתפרק. במקביל אני נמצאת בטיפול אצל פסיכולוגית כשנה, ואני מרגישה שהטיפול מועיל לי. השאלה שלי מתחלקת לשלוש- 1. האם ידוע על השפעות לטווח ארוך של התרופות שאני לוקחת (SSRI, SNRI)? יכול להיות שלא כדאי לי לקחת אותן למשך זמן כה רב? 2. במידה ואני מחליטה להפסיק, והמצב מידרדר, האם יכול להיות שאחזור לאותן תרופות והן לא יעבדו באותה אפקטיביות? איך אפשר בכלל לדעת אם הן עובדות? אני כבר לא זוכרת איך אני בלי התרופות.... 3. האם רמוטיב (שעשוי מהיפריקום אם הבנתי נכון) יכול להועיל במקרה כמו שלי, ובמה הוא עדיף, אם בכלל, על פני התרופות שאני לוקחת? האם זו תרופה שרק פסיכיאטר רושם? אודה מאוד לתשובות :)
שלום רב, אין בעיה בשימוש ארוך טווח בתרופות שציינת. בעניין ההפסקה- אני הייתי נזהר מאד, בעיקר לאור הנסיון מהעבר בו המצב חזר אחרי הפסקת טיפול. בהרבה מקרים אחרי הפסקה התרופות כבר לא עוזרות יותר. לגבי רמוטיב- הוא יעיל בעיקר לדיכאון. אין מידע לגבי יעילותו בדיסטימיה או לגבי שימוש ארוך טווח בו. יתרונו הוא במיעוט יחסי של תופעות לואי, אבל אם אין לך תופעות לואי משמעותיות אני לא הייתי מייעץ לך לשנות טיפול.