טיפול פסיכיאטרי לאחר החייאה

שלום, חמי בן 72 עבר החייאה מדום לב לפני חודש. היה מאושפז בטיפול נמרץ במשך שבועיים ומאז מאושפז במחלקה הגריאטרית בבי"ח לצורך "שקום לאחר אשפוז ממושך לאחר החייאיה".חשוב לציין כי ב – CT מח לא נמצא ממצא חריף אולם הוגדר "כנשאר עם פגיעה קוגניטיבית ניכרת והפרעות בבליעה ללא נזק מוטורי ברור". ההתרשמות של המשפחה היא כי הוא זוכר דברים לסירוגין, מתקשה עדיין ללכת וישנה שליטה מסוימת בצרכים. יחד עם זאת הוא מתלונן כי נמאס לו להיות בבי"ח והוא רוצה ללכת הביתה. בגלל התנהגותו בהתאם, הוא ידיו נקשרו ולאחרונה נתן סתירה לאח. ברצוני לציין שחמי הינו אדם דעתן ועקשן (אך לא אלים כלל). בעקבות התנהגות זאת, הרופאים מתארים אותו כתשוש נפש!. האם לא הגיוני לשע כי ההתנהגות שלו נובעת מהמצב הנפשי בו הוא שרוי וכן מהעובדה שהוא מטופל ב - seroquel ולא מפגיעה מוחית? חשוב לנו להעריך, במידת האפשר, מה טיב הפגיעה שלו. תודה רבה.

שלום רונית, אני מצטער לשמוע על חמיך. כמה הערות: 1. ייתכן שי לחמיך מצב של בלבול (delirium) שגורם לפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי של מוחו. יש כמה דברים שיכולים לגרום לבלבול אצל אדם במצבו של חמיך וחשוב מאד לבדוק אכן יש לו מצב כזה ואם כן- מדוע. דברים שיכולים לגרום לאדם להיות מבולבל, הם הרבה פעמים מצבים מסוכנים. מצד שני, אם אפשר לטפל בבלבול ואם הוא חולף, אזי צפוי שיפור בתפקוד הקוגינטיבי. 2. אם יש לאדם התנהגות אלימה צריך לטפל בה. ריסון גופני באמצעות קשירה הוא לפעמים הכרחי, אבל ככל שניתן חשוב מאד לנסות להשיג הרגעה גם באמצעים אחרים: תרופות מתאימות להפחתת אי שקט (Seroquel זו אפשרות אחת. יכולות להיות גם אחרות, אם התרופה לא עוזרת או מחמירה את המצב), טיפול מירבי לבעיות גופניות שגורמות למצוקה ואי שקט (כאבים, עצירות), נוכחות מתמדת ככל האפשר של בני משפחה מוכרים ליד המיטה, שיפור מירבי של החושים (לוודא שיהיו לו משקפים ועזרי שמיעה במצב תקין, אם הוא משתמש בהם בדרך כלל). 3. לרוב קשה להעריך בשלב כזה מוקדם מה תהיה מידתה הסופית של הפגיעה הקוגניטיבית, במיוחד אם יש מרכיב של בלבול. במקרה כזה, יש סיכוי שכאשר הוא יהיה פחות מבולבל, תפקודו הקוגנטיבי ישתפר. עם זאת, למרבה הצער נזקים בעקבות החייאה שנובעים מחסר ממושך של אספקת חמצן למוח הם הרבה פעמים לא הפיכים. נשמע לי שעלול מאד להיות שלחמיך תהיה בסופו של דבר פגיעה קוגניטיבית קבועה. קשה לדעת כמה.

תודה רבה ד"ר ברקאי על תגובתך. הייתי רוצה לשאול אותך בקשר למסגרת מתאימה. היות וכפי שאמרת, לא ניתן להעריך כרגע את טיב הפגיעה שלו ולא ניתן לשלול אפשרות כי מצבו הקוגניטיבי ישתפר במידת מה בהמשך, האם היית ממליץ לאשפזו בבית אבות סיעודי, בבית אבות לתשושי נפש או שמא כדאי להשקיע מאמץ ולהשאירו בבית יחד עם עזרה מסוימת של עובד זר. איפה היית ממליץ לנו שהוא ישהה? באיזה מהמקומות הוא יצליח למצות הכי טוב את הפוטנציאל השיקומי שלו? בנוסף, חמי וחמותי נשואים 45 שנה, בזוגיות קרובה כשהם מבלים את רוב זמנם לבדם האחד עם השני. חמותי בפנסיה, והיא מוכנה ורוצה לבלות איתו הרבה שעות ביום, בהן היא תאכילו או תבצע איתו תרגילים שיקומיים כמו הליכות... שוב תודה, רונית