דיכאון שלא חולף

שלום רב. אני בן 26. היסטוריית הדיכאון שלי החלה כאשר חליתי בצבא בלוקמיה מסוג aml-m1 שם בשל מצב רוח ירוד החלו לי טיפול בציפרלקס. כיום תודה לאל מצבי הפיזי הוא טוב (לאחר 6 שנים מסיום הטיפול במחלה) אבל מצבי הנפשי הוא בתחתית של התחתית וזה כבר מתחיל להמאס - באמת. אני מטופל אצל ד"ר אורית שטיין רייזר, פסיכיאטרית, שהיא ממש ממש נחמדה. לגבי התרופות: בתחילה לאחר שיצאתי מן המחלה המשכתי עם הצפרלקס הכל היה בסדר עד שפתאום התחילו חרדות ודכאונות קשים מאוד. לכן מאז עברתי כמה וכמה סוגי כדורים בערך איזה 5 אני כבר לא זוכר את כולם. האחרון היה אפקסור (וייפקאס) שהיה בתחלה ממש טוב ועזר ממש הייתי אנרגטי וחייכן לתקופה של אולי חצי שנה והרגשתי עצמי שוב. הרופאה בזמנו המליצה עליו כי זה מ"משפחה" אחרת של נוגדי דכאון וזה אכן עשה את העבודה.. אך לאחרונה גם זה הפסיק לעזור וגם הכדור עשה לי עצירות בלתי נסבלת. חוץ מזה אני לוקח מלטונין כדי לאזן את השינה שלי וקלונקס כדי להרגע בערב מהיום שעבר כי לצערי הימים שלי לאחרונה לא משהו בלשון המעטה. העניין הוא שגם הקלונקס כבר לא משפיע כמו בהתחלה. בהתחלה הייתי מרגיש ב"היי-תחוש ריחוף" והיה ממש כיף לקחת את הכדור זה הוציא לי את הלחצים ויכלתי להנות לפחות מכמה שעות ללא סבל. כיום אני מטופל בפלוטין 40 מ"ג ולמוג'ין (למיקטל) 100 מ"ג ליום. האמת היא שאני לוקח בין 4 ל6 כדורי קלונקס בערב וזה עדיין לא מגיע לתוצאה שציינתי קודם ה"ריחוף" וההרגשה הטובה שהוא השרה עליי. אציין שהפסקתי לקחת אותו לשבועיים ואז חזרתי לקחת ועדיין אני לא מרגיש שהוא משפיע עליי. כרגע אני חושב שהכדורים שאני לוקח עושים עבודה חלקית אבל עדיין רוב היום אני מאוד ישנוני חסר אנרגיות (כמי שפעם היה עם הרבה מאוד אנרגיות)..לדעתי אני צריך להחליף אותם, אבל העלנו את המינון לפני כשבועיים לכן הרופאה שלי ממליצה להמשיך ולראות מה קורה לפחות חודש כי היא טוענת שיש הרבה מקרים שלאחר שמעלים את המינון- התרופה מתחילה להשפיע ו"שכל פסיכיאטר מתחיל יודע את זה". אז שאלת השאלות? מה עושים לאיזה כיוון כדי ללכת? אולי לבקש שוב את התרופה מאותה קבוצה של ה"וייפקאס", ולקוות שהיא תעשה את העבודה ללא עצירות. אני תקוע כבר 5 שנים באותו מקום ומפוטר ממקומות עבודה בשל המצב רוח שלי. חשוב לציין שפעם לא הייתי כזה! (לפני המחלה). האם יש סיכוי שאוכל לחזור ליהיות מי שאני? אני באמת אשמח אם תוכלו להתייחס לכל הפרטים שכתבתי אולי תוכלו לעזור לי...אני די בחוסר אונים שזה כשלעצמו מדכא. תודה רבה.

שלום רב, קשה לי לענות על שאלת השאלות (מה עושים לאיזה כיוון כדי ללכת?) בלי לדעת מה בדיוק היו אותם סוגי כדורים שונים שנטלת. אנסה בכל זאת לעזור קצת, בכמה הערות: הפסיכיאטרית המטפלת שלך צודקת לדעתי בכך שכאשר מעלים מינון תרופה, יש להמתין כמה שבועות עד שהיא תעשה את העבודה, בדיוק כמו בתחילת הנטילה. מן העובדה שאתה נוטל מינון גובר והולך של קלונקס ולמרות זאת כבר אין את התוצאה המוצלחת מאד מן הנטילה, כמו שהיה בהתחלה, אני מסיק שעלול מאד להיות שהתפתחה לך תלות בקלונקס. יש באמת עוד שתי תרופות שעובדות באותו מנגנון כמו ויאפקס (סימבאלתה ואיקסל). אינני יודע אם הן מתאימות לך. צריך שתתייעץ על זה ועל כל שאר הנושאים עם הפסיכיאטרית המטפלת.