מאכלים ש"שורפים קלוריות"

לאחרונה קראתי שישנם פירות וירקות מסויימים שגורמים לגוף להשקיע אנרגיה בעיכול יותר ממה שהם מכילים. למשל, לעכל תפוח יגרום לגוף לשרוף קלוריות יותר ממה שהתפוח מספק. על זה מבוססות כמה דיאטות שפשוט אומרות לצרוך הרבה מהמזונות הללו וכך לרזות טבעית. האם יש אמת בדבר, ואם כן אז מדוע זו לא הדייאטה הפופולרית ביותר?

לא קיים אוכל בעולם שיגרום לך להשמין או יגרום לך לרזות. השמנה נובעת מהתפיסה שלך את האוכל,ממערך האמונות שלך ומההתנהלות שלך מולו. לשרוף קלוריות לא יגרום לך לרזות כמו שספורט לא קשור להרזיה והוא בטח לא תנאי לקיומה.

שלום נוי, זו לא הדיאטה הפופולרית, מפני שזה פשוט לא נכון. זה גם לא נכון לעשות חשבון כזה. רוב האנרגיה שהגוף שורף במשך היום היא על תהליכים מאוד בסיסיים המשמרים את קיומו: בנייה ופירוק תאים, סילוק פסולת, פעילות הלב, המוח, הנשימה וכד'. כמו כן נשרפת אנרגיה רבה בזמן תהליך העיכול של כל המזונות. עדיין אם נאכל יותר קלוריות ממה שהגוף זקוק לו נעלה במשקל. ואם נאכל פחות, נרזה. אכילת ירקות ופירות היא מומלצת מאוד כחלק מתזונה נכונה וגם כחלק מתפריט להרזיה. הם מכילים סיבים תזונתיים שתורמים לשובע, ויטמינים ומינרלים. הירקות גם דלים יחסית בקלוריות וניתן לצרוך מהם הרבה. בברכה מוניקה קרן

לאכול פחות קלוריות מהכמות הדרושה לגוף לא תגרום להרזיה בטווח הארוך. נכון שאכילה מעבר לצרכים של הגוף תגרום להשמנה אבל הדרך להרזיה לא עוברת בהפחתה של מספר הקלוריות. כדי לרזות חייבים לספק לגוף את כמות הקלוריות שהוא דורש ובדיוק בזמן שהוא דורש. איך יודעים מתי לאכול? כל שלוש שעות? לא ולא! שואלים דיאטנית? לא ולא! התשובה כל כך פשוטה וחכמה: הגוף שלנו מאותת לנו בכל פעם שהוא זקוק לקלוריות, הוא שולח סיגנל. תחושת הרעב בבטן, ה"קירקור" שאנחנו מרגישים בבטן שהולך וגובר ככל שחלף הזמן ולא אכלנו הוא הדרך של הגוף לומר לנו שהוא זקוק לרכיבי מזון. איך יודעים כמה בדיוק לאכול, כמה קלוריות? שואלים דיאטנית? לא ולא! גם כאן הגוף שלנו הוא הסמכות היחידה. הגוף יפסיק את האיתות, הסיגנל של הרעב ברגע שקיבל מספיק. הרעב הפיזי בבטן, ה"קירקור" שגרם לנו ללכת לאכול מלכתחילה יפסק. זו הדרך של הגוף לומר לנו לשהוא קיבל מספיק ואנחנו צריכים להפסיק לאכול. הגוף שלנו הוא מכונה ביולוגית משוכללת ביותר, הוא מבצע אלפי תהליכים מורכבים בגוף בלי שנתערב וגם בענייני תזונה אין צורך להתערב. רק הוא יודע לכמה קלוריות הוא זקוק בדיוק,כמה כבר אכלנו ומתי הוא קיבל מספיק. זו גם הדרך היחידה להרזיה טבעית ונכונה. הגוף יפטר מהעודפים ובקלות ברגע שיקבל את הצרכים שלו בכמות ובזמן שהוא זקוק להם. לגוף יש שאיפה להיות רזה וקליל ולא שמן ומסורבל, הוא שואף להיות מאוזן. ספורט הוא לא תנאי להרזיה. ספורט מצויין לבריאות,כושר,חיזוק הנאה ועוד אבל ספורט הוא לא תנאי להרזיה ולא קשור לתהליך. לדיאטנית מוניקה קרן: זה לא משהו אישי נגדך. אני ממליץ לך ללמוד מחדש מה נכון להרזיה, איך פועל המנגנון הביולוגי, איך לעזור לאנשים באמת. הידע שלך הוא לא נכון, אין לך את הכלים לעזור לאנשים שמנים. תסתכלי סביבך,תבחני את התוצאות: האם יש אדם אחד בעולם שרזה ונשאר רזה? אני בטוח שאת תצביעי עכשיו על מספר אנשים אבל האמת היא ששוב את טועה. לא משנה כמה רזו האנשים האלו, כולם נכשלו בדיאטה. הם הצליחו אמנם בדרך של הדיאטה(הפחתה במשקל) אבל הם נשארו שמנים. למה הם נכשלו וגם את? כי הם לא עשו שום שינוי מהותי, הם נשארו שמנים בראש ובהתנהלות שלהם. הם ממשיכים לספור קלוריות, הם ממשיכים לאכול לפי תפריט שנקבע מראש, הם ממשיכים לספור נקודות, הם ממשיכים להימנע מאוכל שאת מגדירה להם כלא מומלץ או "משמין"(אין סוג אוכל בעולם שיכול להשמין אותנו או להרזות אותנו), הם ממשיכים לחשוב על אוכל כל היום, הם עושים ספורט בחוסר רצון, מתוך פחד, הם מפחדים לעלות על המשקל, הם נשקלים כל הזמן, בקיצור מוניקה הם נשארו שמנים. זה הכישלון של הדיאטה והכישלון שלך. המישקל הוא רק משקל, אם אין שינוי בתפיסה, אם לא לומדים לשתף פעולה עם הגוף אז אין כאן שינוי. את מלמדת לכפות על הגוף, את מלמדת לזלזל בגוף. איך את יכולה ללמד לעשות דבר כזה? הגוף הוא הפרטנר והסמכות בכל הנוגע לתזונה. אם לא תשני את הגישה שלך, אם לא תלמדי מה נכון ועובד אז לא תוכלי לעזור לאף אדם לצאת ממעגל הדיאטה. מספיק להסתכל בגולשים באתר ולראות את האבסורד: כולם עשו הרבה מאוד דיאטות ונכשלו! כולם חוזרים לאתר לחפש עוד מאותו הסוג של מה שלא עבד עבורם קודם. את לא חושבת על זה? את לא רואה איפה הכישלון? תפקחי את העיניים שלך מוניקה, זה מולך כל יום כל הזמן.

מוניקה שלום, כתבת "אם נאכל יותר קלוריות ממה שהגוף זקוק לו נעלה במשקל. ואם נאכל פחות. נרזה". אני מגיעה ל 900 קלוריות ביום ועדיין משמינה... יש שאמרו לי שבגלל שאני אוכלת מעט... כל מה שנכנס לגוף נאגר כשומן... אז כבר יצאתי מבולבלת מכל הענין.