נסיון שני

שלום, הודעה שלי למטה נשארה ללא מענה. אני מנסה את מזלי שוב. בתקופה האחרונה יש לי פעם ראשונה התפרצות של פסוריאזיס במפשעה. ניסיתי למרוח קרם דייבונקס, ללא תוצאה. ניסיתי טופיסלן לפי ההוראות, העור התנקה והמשכתי עם דייבונקס, אבל אחרי 4 ימים שוב הופיעו נגעים. ניסיתי אותו הדבר עם לנקורט במשך שבוע ואחריו דייבונקס, שוב הנגעים חזרו אחרי כמה ימים. הרופא הציע למרוח טופיסלן קבוע, כי הוא סטרואיד יחסית חלש, לדבריו. אבל החלטתי לנסות את דייבובט. סיימתי 3 שבועות של טיפול בדייבובט, הוא עזר אבל לא ניקה את העור לגמרי, אני ממשיך עם קרם דייבונקס מזה כ 3 ימים, אבל נראה לי שהנגעים חוזרים. אני מבקש לשאול באיזה סטרואיד חלש אפשר להשתמש קבוע (טופיסלן?), או אולי עדיף דייבובט? תודה מראש.

למעט זורק ודיטרוקרם שאינן מתאימות לטיפול בקפלי עור בכלל ובמפשעה בפרט בד"כ אין שום משחה המשיגה הפוגה מתמדת או אפילו קצרה. לכן מראש לא ריאלי לחפש משחה שתחזיק אותך נקי לטווח ארוך לאחר הפסקת הטיפול. מאחר שעור המפשעה עדין למדי, ניתן לנסות טיפול מתמשך מעכבי קלצינאורין - ז"א אלידל או פרוטופיק (למרות שיש הסובלים מגירוי מקומי משני לשימוש בהן). לחילופין, ניתן לנסות טיפול בדייבובט בתדירות נמוכה יותר כגון אחת ל- 2, 3 ו-4 ימים ואולי אף פחות ולראות אם זה מספיק לשמירה על מצב נסבל/נאות. אופציה נוספת שניתן לשקול היא פוטותרפיה שהיא בעצם הטיפול הבטוח ביותר שמסוגל לקנות הפוגה משמעותית ובת קיימא. מצטער על השיהוי בתגובה. גם למנהלי פורומים יש חיים... ד"ר גלעד

תודה רבה ושאלה נוספת. יש לי פסוריאזיס יותר מ 40 שנה בצורה קלה וההופעה שלו במפשעה היא הבעיה הקריטית. אני אנסה כמובן לשחק עם תדירות המשחות בתקוה שזה יעזור. כשאמרתי לרופא שלי שאני מעדיף להמנע מסטרואידים עד כמה שניתן, הוא הציע טיפול בניאוטיגסון. קראתי באתר האגודה על הכדור הזה, וההתלבטות שלי האם שוה לקחת סיכון? האם פגשת במקרה שהכדור העלים פסוריאזיס גם במפשעה? תודה.

רצ"ב תשובתו של ד"ר גלעד שמתיחס לשאלתך: ראשית - עד היום סטרואידים הם התרופה המהווה מדד להצלחה של כל תרופה אחרת בטיפול בפסוריאזיס. התוצאות של פעולתם הן המהירות ביותר והטובות ביותר. אולם - אליה וקוץ בה, 1. עם הזמן העור מתרגל ומפסיק להגיב, 2. בחלק מהמקרים המחלה חוזרת בגדול ובגדול יותר... 3. הסטרואידים עלולים לגרום לתופעות לוואי כגון נזקים לעור בשימוש ממושך כגון אטרופיה (העור הופך דק יותר ושקוף, נפגע בקלות, מדמם בקלות) החלמה איטית, הופעה של סימני מתיחה (סטריה), שיעור יתר, ונזקים סיסטמיים כגון השפעות על מטבוליזם הסוכר ולחץ הדם, בריחת סידן ועוד (תועפות נדירות כשמדובר בטיפולמקומי בלבד). אז למה רושמים? יש כל מיני סיבות לרשום סטרואידים - המחלה מאוד מגרדת והגירודים פוצעים ומחמירים - ניתן למרוח הסטרואידים לטווח קצר כדי להרגיע ואז לעבור לתכשירים אלטרנטיביים, המחלה פוגעת בעור מאוד עבה (כפות רגליים, כפות ידיים) - תכשירים אחרים לא עובדים כי לא חודרים, סטרואידים יחדרו וגם יהפכו העור יותר דק ואז יגיב גם לתכשירים אחרים) גם כאן, טיפול קצר יחסית להשגת הישגים מכוונים בהחלט אפשרי ומקובל, החולה דורש שיפור מהיר - כלה לפני החתונה, מרצה לפני ההרצאה וכיוב' - מורחים מתוך ידיעה שיש מחיר ומתכוונים להפסיק מהר ככל האפשר כדי למזער נזקים. בחלק לא קטן מהמקרים הנזקים נגרמים כאשר חולים לא מודעים ולא מבינים משתמשים בסטרואידים מעבר למשך ההתוויה או שאינם חוזרים לרופא במועד שנקבע וממשיכים להשתמש במה שעשה להם טוב. זה נכון שיש רופאים שרושמים סטרואידים בקלות, אבל צריך לשים לב גם אם הם קובעים פז"מ לטיפול, אם הם מזמינים למעקב וכיוב'. לוותר על התכשירים הללו זה לשפוך את המיים עם התינוק וחבל... שנית - מתוך הרגל ממשיכים לכרוך כאן את הידוע אודות טיפולים בקורטיקוסטרואידים מקומיים עם דייבובט . הנתונים שיש לנו לאחר מחקרים מדעיים יסודיים מראים כי ההשפעה של דייבובט טובה מאוד ואילו תופעות הלוואי רחוקות מאוד ממה שהיינו מצפים ממריחה של אותו סטרואיד נטו (ללא הדייבונקס). ההתייחסות של יונה ושל אחרים כאן בפורום לדייבובט כאל עוד סטרואיד היא שגוייה על סמך תוצאות מחקרים אלה. גם אני הייתי מאוד ספקן אבל הנתונים שהוצגו לנו מאוד מרשימים וחד משמעיים. לא מדובר במשחה שתיתן הפוגה כי למעט דיטרוקרם וזורק שבמצבים מסויימים מסוגלים להקנות הפוגה - אין אף משחה שנותנת הפוגה אמיתית. דייבובט נמצאה בעלת תופעות לוואי מקומיות הזהות בחומרתן לאלו של דייבונקס וזאת במריחה רצופה של שנה! כך שלדעתי ניתן בהחלט להשתמש בה בבטחון יחסי. הגישה היא מריחה אחת ליום ל- 4 שב' ואח"כ לפי הצורך, ז"א הפסקות בין מריחה למריחה ברווחים הולכים וגדלים ואם יש התחלה של התלקחות חזר ליום יום לתקופה המספיקה להעלמת הנגעים ואח"כ שוב ירידה בתדירות למינימום הכרחי. תמצית של המחקר מופיעה בשקופיות ההרצאה שלי באתר אגודת חולי הפסוריאזיס.