חשד ל-ADHD

בני בן 5 ו10 חודשים, נמצא במסגרת של גן חובה . השנה יש לו גננת חדשה שבמקצועה היא גם מאבחנת דידקתית . לפני מספר ימים היא יזמה איתי שיחה בה הביעה בפני חשד שלבני קיימת הפרעת קשב וריכוז (ואף השתמשה בביטוי "בטוח יש לו הפרעה , אני מאבחנת , אני יודעת" ) והמליצה לי בהקדם לקחת אותו לאיבחון אצל ניורולוג וכבר ציינה בפני שקרוב לוודאי שבני יצטרך ליטול רטלין "כל חייו". התייעצתי בנושא עם מרפאה בעיסוק , אצלה הוא מטופל עקב חולשת שרירים בחגורת הכתפיים כבר כמעט שנה . המרפאה די הרימה גבה ואמרה שלא נראה לה כי קיימת הפרעה ואם כן , אז מינורית מאוד . יחד עם זאת היא אמרה שבכל זאת הגננת רואה אותו במסגרת המונית , עם הרבה גירוייים ופחות תשומת לב יחידנית ולכן יתכן והיא רואה דברים שהיא עצמה אינה רואה . ברצוני לתאר כאן מספר דפוסי התנהגות שצויינו ע"י הגננת וגם כאלה שאני מודעת להם בעצמי בניסיון לגבש דעה לגבי הכרח הפניה לאיבחון. חשוב לי להדגיש שאין לי כוונה להתכחש לתופעה , אבל מצד שני אינני רוצה לגרור את בני לתוך תהליך איבחונים וטיפולים שיתכן ואינם נחוצים לו, חוששת שהתהליך הוא חד כיווני וברגע שיתחיל יהיה קשה לעצור אותו. אציין גם שמדובר בילד ברמה אישית מאוד גבוהה, אינטליגנטי , בעל ידע רב בתחומים רבים, קורא, כותב, יודע חשבון , בעל זיכרון מעולה , שפה עשירה , דמיון מפותח מאוד , כושר אבחנה גבוה ויכולת לשים לב לפרטים רבים . לדברי הגננת הילד נמצא ברמה גבוה יותר משאר ילדי הגן וסובל ממידה מסויימת של שיעמום וחוסר עניין, ואף קיבל המלצה לפנות למבדקי מחוננות (מאותה גננת ). גננת ציינה בפניי כמה תופעות: 1. חוסר שקט גופני במפגש - ז"א אינו מפריע או מתפרץ , ממתין לתורו בסבלנות, אך יחד עם זאת מרבה לזוז ולשנות את תנוחת גופו 2. קושי מסויים (לא גורף) במילוי מטלות מורכבות (מאתגרות , לדבריה) 3. קושי חברתי (מיעוט חברים ) שנובע בעיקר מתוך עובדה שאינו מוצא עניין משותף עם רב ילדי הגן 4. מקרי אלימות בודדים ( 4-5 מתחילת השנה ) , כולם קלים מאוד, בעיקר כתגובה להתגרות מצד ילדים אחרים אני אישית יכולה להוסיף שאני בהחלט שמה לב לפעלתנות יתר ותנועתיות יתר בעת צפיה בטלויזיה ואף לפעמים בעת שיחה רגועה. בנוסף קיים דפוס קבוע של מגע מוגזם בגופו (מרבה להתגרד , להכניס ידיים מתחת לחולצה , לתוך מכמסיים , לגרד את הראש ) . הוא נוהג לשיר ולזמזם כל הזמן תוך כדי ביצוע פעולות שדורשות ריכוז , כמו ציור או הרכבת פזלים. לפעמים הוא ממש "עפיפון " שוכח מה התכוון או התבקש לעשות, מתבלבל בין בגדים וחי חלק מהזמן בעולם דמיוני רווי דמויות שונות. מעבר לזה מדובר בילד ממושמע , ששומר על גבולות , אינו מתפרץ , אינו מתחצף , מכבד, מקשיב . בסה"כ מאוד קל להסתדר איתו ואין בבית או בכל מסגרת אחרת מריבות או ויכוחים פרט למקרים ספורים וקלים ביותר. הוא אכן מאוד מאוד שובב ובעל צורך בפורקן גופני , אבל בגבול הטעם הטוב וקל לריסון. בנוסף אין לו בעיה לשחק הרבה זמן לבדו בחדרו במשחקים שקטים , לצייר , להרכיב פזלים או להקשיב לסיפור לאורך זמן. כמובן אין לי ציפיה לקבל אבחנה וירטואלית , אבל אשמח לשמוע דעה כללית . תודה מראש וסליחה על האורך.