MSA

ד"ר מריאטה שלום, אני מתנצלת מראש אם הפרזתי באורך ההודעה או הפרטים: אמי בת 66, ילידת הארץ ממוצא סורי (חלב). אינה מעשנת או שותה אלכוהול, צד ימין דומיננטי. אושפזה ביוני 2006 במחלקה נוירו' עקב CVA with left hemiparesis, Dysarthria סי טי מוח היה תקין ולמעשה שוחררה במצב של כבדות בצד הפה וליקוי בינוני בדיבור. נוטלת: פלויקס 75 מ"ג, אלטרולט 10 מ"ג, קלטרט 600 וויטמין D, דרלין 5 מ"ג פעמיים ביום, OCSAAR 50 mg, אקטונל 35 מ"ג פעם בשבוע ופרבסטטין טבע 20 מ"ג. ברקע: במשפחתה אחות עם חילוקי דיעות לגבי אבחנת LS שנפטרה בגיל 70 לאחר פרוגרסיה איטית של כ-15 שנים, אח עם פרקינסון שנפטר כתוצאה מסיבוכים בכבד ואחות הסובלת מאלצההימר מתקדם. ככל הנראה גם לאימה שנפטרה היתה מחלה נוירולוגית ניוונית מסוג כלשהו שלא אובחנה (בשנות ה-60'). אוסטאופורוזיס, גסטריטיס, ספונדילוזה צווארית, היפרליפדמיה ו-HTN (כיום מאוזנים) וכאבי ראש (הייתה נוטלת מיגרלב במקרים חמורים, גם ערב קודם לאירוע). במעקב ב-7/06 סי טי מוח היה תקין (עם חומר ניגוד), דופלר קרוטיס ו-EMG תקינים גם כן. החלה שיקום (פיזיותרפיה וקלינאית תקשורת) דרך קופ"ח (2-3 בשבוע), למעשה לצורך הדרכה בתנועתיות ותגובות שיווי משקל (קתרין ברג 53/56) והדרכה לדיבור ולבליעה (היה היה קושי כבר מלכתחילה, שהתבטא בהתקפי שיעול, מעין "חנק" וקושי להתגבר. אובחנה כסובלת מדיסרטריה חמורה מלווה בדיספגיה ודיספוניה. לאורך החודשים הבאים נצפתה התקדמות מועטה בדיבור ואף רגרסיה איטית, אולם היא הלכה והמשיכה בפעילויותיה בבית ומסביב. הופנתה לקבוצת מחקר ש.מ. בסיום הטיפול ובמרץ האחרון נפלה. מאז חלה החמרה בולטת בתפקודה היומיומי: מלבד הפחד ליפול שוב וחוסר הביטחון בתנועה חלה ירידה דרסטית בעצמאות התיפקודית וירידה במדדי ה-fim עד לכדי צורך בהליכון לפני כחודש ובשבועיים האחרונים כסא גלגלים (אי יכולת גם של קימה לבד/בתמיכת משהו מייצב). בחודשיים האחרונים מלווה הליכתה בקפאונות ורעידות לחילופין ואיבוד שיווי משקל עד כדי סכנת נפילה. במקביל הבחנו כי יכולת הדיבור ברמה הניתנת להבנה הידרדרה משבוע לשבוע (בניואנסים קטנים אך בולטים בפירוש) וכיום אין אנו מסוגלים להבחין בין עיצורים והגאים שהיא מנסה לבטא בקול. נוירולוג שראה לפני חודש מצא עיצבים קרניאליים תקינים, פונדוס תקין, ללא סימני פפילאדמה או צרבלרים ואיבחן המצב כ-gait problem או פרקינסוניזם, ללא הדמייה חוזרת או אחר, על אף התראת השיקום והמשפחה בפניו על ההחמרה. הוא הוסיף ויטמין E, טריכרדיה ואלספה לתרופות שנוטלת (אלספה אינה מסוגלת לבלוע). השבוע ראה אותה שוב והפנה לבדיקת MRI מוח בלי ועם גדולינום, לשלול Multi-System Atrophy, מבדלת: גואם או Bulbar (?). הוסף חצי כדור דופיקר - 4 פעמים ביום כל 4 שעות להקלה על תנועה. ברצוני לדעת מעט ממך את הערכת תולדות המחלה ומה המשמעות ל-MSA, גואם או בוולבר, אם יימצא שמכך סובלת - כול פרוגרסיה של המחלות.

שלום לך , תסלחי לי אבל הסיפור שלך מאד ארוך ומאד מבולבל . קשה להבין את העיקר. קראתי את הסיפור וחטפתי ממנו פרנויה . ביי ממשתף בפורום

שלום רב אני מבינה שמדובר בתהליך של הדרדרות סביב שנה עם תחילת חולשה מימין ובהמשך הפרעה בדיבור וירידה בכל תפקודה המוטורי עד לכיסה הגלגלילם . התמונה מתאימה למחלה ניוונית עם הפרעה מוטורית בעיקר , הליכה , איטיות ,אי יכולת דיבור , והדבר מפנה לפכגיעה נירחבת כולל גזע המוח (איזור בולברי ) . לכן החשד של הנוירולוג למחלה רב מערכתית (MSA ) . חשוב לעקוב לאחר רמות לחץ הדם בישיבה ועמידה , כמו כן לשליטה על הסוגרים . ישנה צורה של המחלה עם פגיעה במערכת האוטונומית בעיקר או עם פגיעה מסוג שיווי משקל , צרבלרית . בכל הווריאטנטים קיימת תמונה של איטיות קיצונית ופרקינסונים (רעד, נוקשות , אי יציבות ) בMRI ניתן לראות את היקף הMIDBRAIN , חלק של גזע המוח שמתנוון במחלה זו . האיבחון הוא בעיקר קליני . הטיפול סימפטומטי ותמיכתי . לא הבנתי באיזה מחקר השתתפה . כל טוב

ד"ר מריאטה תודה רבה על תשובתך. אנו בהמתנה ל-MRI באיכילוב או בלינסון, כשהתור המוקדם ביותר הוא עוד 5 שבועות. אמי השתתפה בקבוצת הביקורת (שעשתה פיזיותרפיה והתעמלות), במחקר שנעשה במכון השיקום של קופה"ח, שבחן שיווי משקל באנשים לאחר אירוע מוחי, לעומת קבוצה שנייה שנבדקה בה (כך נאמר לי) הליכה על משטחים. בפועל המשיכה במחקר זה את פעולות הפיזיותרפיה ושיווי המשקל שיכלה לבצע ועשתה גם בטיפול הקודם. אנו מסיימים כעת טיפול בדיקור סיני, ששיפר את כאבי הגב התחתון שלה (בעיות של שנים ועקב נפילה בפיזיותרפיה) וכיום מתמקד בכאבים ברגליים. לאחרונה הוצע לנו לשלב טיפול אצל הומוטוקסיקולוג (בנה טיפול בטיפות סביב תולדות המחלה שתיארתי), למשך 8 שבועות וגם טרם תוצאות ה-MRI. אשמח לשמוע דעתך בנושא. תודה וכל טוב