שאלה

אני סובלת מהפרעת אכילה ואני יודעת שאני צריכה לטפל בה, אולם יש לי שאלה- איך אפשר לא לפתח הפרעת אכילה אם בכל מקום שאת הולכת מחמיאים לך על שאת נראית נהדר כי ירדת במשקל או מעירים לך בחביבות מאוסה "קצת השמנת לא?" . איך אפשר להשאר נורמלים כשהנורמה בעצמה מעוותת? איך אפשר להרגיש טוב עם עצמך כשכל היום אתה רואה, צופה, קורא ושומע דיאטות, רזון ואוכל?

אני יכולה להגיד לך מה עובד בשבילי: לבחור (ככל האפשר) בחברה ובאנשים שאינם נותנים משמעות רבה מדי לצורה חיצונית, אלא למה שאת באמת. בקיצור, אנשים שמסתכלים בתוך הקנקן ולא מבחוץ. מי שגורם לך להרגיש רע עם עצמך הוא לא טוב בשבילך. אם זה בן אדם קרוב אלייך את יכולה לנסות לדבר ולהסביר מה הבעיה. מתעלמים מהאנשים המגעילים שמרשים לעצמם להגיד משהו על החיצוניות של אנשים אחרים. לזכור שאף אחד לא מושלם. ללמוד להגיד לאנשים לשתוק, "זה לא עניינכם", ותלכו לעזאזל. גם אם אומרים את הדברים האלה בלחש ואת היחידה ששומעת אותם. מנסיון אני יכולה להגיד לך שמי שמעיר הערות אלה אנשים עם בעיות משלהם. נורמה ? זה משתנה ! ראית פעם תמונה של מרילין מונרו ? שימי לב כמה ק"ג עודפים כביכול יש לה, היום היו אומרים שהיא שמנה. היא עדיין אחת הנשים היותר נחשקות בעולם, חיה או מתה. דיאטות ורזון - אל תחשפי את עצמך לדברים שעושים לך רע. תעבירי ערוץ בטלביזיה, תחנה ברדיו, עמוד בעיתון וכו'. נכון, לא תמיד יש לנו ברירה. אבל תזכרי שכל דוגמנית שאת רואה איפשהוא נמצאת במשטר אכילה שהוא לרוב לא אנושי. אוכל - אני די אוהבת לקרוא מתכונים ולראות תוכניות בישול ולקבל רעיונות איך להכין אוכל. זה לא בסתירה להרזיה או שמירה על המשקל. אבל אם זה עושה לך רע אז גם מזה את צריכה להגביל חשיפה. אבל הכי הכי חשוב, קבלי את עצמך איך שאת, עם 1 ק"ג יותר מדי וגם עם 20. את בן אדם שלם ויש בך הרבה יותר מאשר עור, בשר, עצמות ומשקל.

אי, אי הנה תשובה מתאימהhttp://www.iwomen.co.il/Nnewopen.asp?Artcl=743

שלום לך. אפשר לשאול בפורום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה באתר זה. לידיעה. התהליך אצלי הוא מסיבות בריאותיות וכשהתחלתי בו החלטתי שאני מינוס הקילוגרמים שלי אהיה המודל של עצמי. הנה הכתובת: http://doctors.msn.co.il/forums/list.php?f=6 עדי

דנית, את כ"כ צודקת. דעי לך שזה נושא פמיניסטי מדרגה ראשונה. קביעת נורמות לא אנושיות של רזון מובילה לתעשיה שלמה של דיאטות, ולדור שלם של נערות ונשים שמשוכנעות שהן שמנות. בעשורים האחרונים יש עליה דרמטית של מאות אחוזים במספרן של הסובלות מהפרעות אכילה, לרבות מחלות קטלניות כמו אנורקסיה נרווזה. זו דרך לשמר שליטה בנשים, דווקא בחברה שבה נשים כביכול משוחררות. לפעמים נדמה שזה קצת "גדול" עלינו להתמודד עם הלחץ הזה, בעולם שהמדיה משחקת בו תפקיד כ"כ חזק ואי-אפשר לעצום את העיניים, כי בכל שלט פרסומת ובכל תכנית טלוויזיה ובכל עיתון את צופה במודלים הנשיים האלה. הייתי ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי שיסייע לך להתמודד עם הפרעת האכילה שלך, להבין את השורשים היותר עמוקים שלה (בד"כ, חוסר בטחון ודימוי עצמי נמוך), ולכולנו הייתי מציעה להיות יותר מודעות ויותר ביקורתיות בנושא הזה.

שלום דנית כל אחד מאיתנו חי בעולם משלו. כפי הנראה מאותן סיבות שהגעת להפרעת אכילה, את גם מקדישה תשומת לב רבה מאד למראה החיצוני ובעיקר למידת הרזון שלך ושל אנשים אחרים. באופן טבעי גם האנשים שבחרת לבלות במחיצתם כפי הנראה עסוקים בנושאים דומים ומייחסים חשיבות רבה לנושא המשקל והמראה החיצוני השדוף. זה לא המצב אצל כולנו, זה המצב אצל מי שבוחר להיות במצב הזה. אני מכירה המון אנשים שחיים חיים טובים ונעימים, מוקפים בחיזוקים חיוביים והערכה רבה כלפיהם, מבלי להיות רזים או יפים או צעירים במיוחד. נכון, עולם השיווק כולו מגוייס לספר לנו כמה אנחנו לא שווים אם אנחנו לא צעירים, יפים ורזים מאד מאד. אולם אסור לנו להיות תמימים: המסר הזה מטרתו האחת היא לגרום לנו להרגיש שאנחנו לא בסדר, ואז נלך ונקנה את הדברים שמוכרים לנו, תחת האשליה שהם יעשו אותנו יותר רזים, יפים, צעירים ואהובים. אל תאמיני!!!! נסי למצוא לך תחומי עניין שאין להם כל נגיעה למראה החיצוני או לצורת הגוף שלך. ואז, באופן פלאי, תמצאי גם חברים אחרים, שיקדישו הרבה פחות תשומת לב למשקלך. בהצלחה!