מתנפחת מתנפחת מתנפחת

אני מתנפחת כמו בלון, כמו פח זבל אוכלת כמעט הכל, תמיד הייתי קצת מעבר למשקל, 4 5 6 ק"ג מיותרים, לפני הווסת ובמיוחד תוך כדי אני בולסת ובולסת ובולסת, אני שונאת את הגוף שלי שעד לא מזמן דווקא הסתדרתי איתו לא רע. מלאה במקומות הנכונים אמרתי ואמרו עלי תמיד, אבל היום זה פשוט מוגזם. קווי הגוף,המותניים הולכים ונעלמים ואני שונאת את זה. אילו הייתי יכולה - הייתי מקיאה הכל, כל יום מתחיל ב- היום דיאטה, היום אעשה ספורט, היום אספור קלוריות והוא רק מתחיל כך, אבל כשמגיע הלילה, הלילה הארור, בו גם ככה קשה לי לישון מתחיל המצוד וגירוד השאריות מהמקרר. קשה לי לקבל את זה - קשה לי לתפוס את עצמי בידיים ולהתחיל. בת 25 75 ק"ג ה צ י ל ו ....................................

היי תמר, קודם כל אני שמחה בשבילך שאת לא יכולה להקיא, ואל תתאמצי יותר מדי בענין הזה, כי את גם ככה בבעיה, וזה לא יפתור כלום, רק יוסיף לך צרה צרורה ענקית, שבכלל לא תדעי איך להיפטר ממנה וקשה מאוד לצאת ממנה. חבל שאת לא מספרת על זה בפורום שאת כותבת בו בדרך כלל, אם אני מנחשת נכון, יכלו לעזור לך שם ולתמוך בך שם גם בענין הזה. בלי קשר, יש הרבה אופציות לטיפול בבעיה, טיפול דיאטני, שומרי משקל, ועמותת או.איי לאכלנים כפייתים, אני הייתי ממליצה גם על טיפול פסיכולוגי שיברר את האובססיה לגבי המשקל והקלוריות והרצון לדיאטה ולרזות מצד אחד, לעומת אכילה בלי שליטה בעיקר בלילות כשנשארים לבד וקשה להתמודד עם הבדידות אולי. את רק בת 25, כל החיים לפנייך, וזה מטריד אותך, גם המשקל וגם המחשבות על האוכל, זה הזמן להתחיל לעבוד בענין וכמה שיותר מהר, יותר טוב, יותר קל לצאת מזה. בהצלחה אביב.

(-: .............

מה הגובה שלך?

164 ס"מ

שלום תמר/יעל עצוב לקרוא את מכתבך, שמעיד על שנאה עצמית והענשה עצמית כה עמוקה. חלק נכבד מהפרעות האכילה מתחילות על רקע כזה, לכן , באמת מזל שאת לא מצליחה להקיא, מקוה שזה עדיין המצב. חשוב שתחפשי עזרה לא בתחום הדיאטה, אלא קודם כל בתחום הנפשי, כדי לברר את הסיבות לשנאה העצמית שלך, ולנסות לפתור אותה. דיאטה ופעילות גופנית שמגיעות מתוך עונש לעצמך לעולם לא מצליחות, ומאד צפוי שכל ניסיון כזה ייגמר בזלילה בלתי נשלטת, או בהפרעת אכילה בלתי נשלטת. נסי להפנות את השאלה גם לפורום הפסיכיאטרי באתר זה, אולי יתנו לך רעיונות למי לפנות כדי לטפל בבעיה. לגבי התחום התזונתי: לדעתי הדרך היחידה שלך לרזות בטווח הארוך היא קודם כל לצאת מהמעגל של "שונאת את עצמי- בתור עונש דיאטה- זלילה מול המקרר- עליה במשקל- שנאה עצמית". הדרך לצאת מהמעגל היא להחליט חד משמעית: אין יותר דיאטה. ממחר בבוקר את אוכלת כמו אדם נורמלי: ארוחות מסודרות, מאוזנות, בלי רעב. כשאת רעבה את אוכלת מה שבא לך. תתפלאי , אך כשהכל מותר, החשק לזלילות של ממתקים וכד' די יורד. נכון, לא תרדי במשקל, אך לפחות תפסיקי לעלות, וגם זה משהו. בתור שלב שני, חשוב שתחפשי לך קבוצת תמיכה מתאימה. לדעתי OA יכולים להתאים לך, מכיוון שהם מתייחסים הרבה לרקע הנפשי של אכילה כפייתית. הדרך היחידה שיכולה לעבוד במקרה שלך היא עזרה נפשית יחד עם יציאה מהמעגל הזה. ההרזיה, כשתגיעי אליה, תצטרך להיות איטית מאד, ומלווה בפעילות גופנית מתונה. אך אם תמשיכי כמו עכשיו, באותו פרק זמן ארוך תעלי עוד ועוד במשקל, ולא יהיה לתהליך סוף. אנא חפשי לך תמיכה נפשית מתאימה, ועזבי את הגוף שלך במנוחה. בהצלחה.

בת 25 75 קילו, ומה הגובה? רוצה עצה אישית שעזרה להמון? היכנסי למסגרת, לכי לשומרי משקל, שם תלמדי איך, לאכול נכון, להתמודד עם הקשיים , של לילה, לפני מחזור ועוד. שם תראי ותשמעי עוד כמוך, שם תיכנסי לאוירה, ותאמיני לי, שם תרזי, אולי קצת לאט לטעמך, אבל בטוח, בטוח.