השמנה בילדים

ביתי הבכורה בת 11 שוקלת קרוב ל80 ק"ג גובהה 1.55 . (יש לה 2 אחיות בת 4 ו- 2.5) מגיל צעיר מאוד (שנתיים )נטתה להשמנה עצם היותה ילדה אסמטית וטופלה בהרבה סטרואידים (בטנזול) ואינהלציות תרם את חלקו להשמנה וגם מצידנו כפיצוי על הקאות שנגרמו מהשיעולים המרובים "שתאכל רק מה שהיא רוצה העיקר שתאכל משהו". מגיל 5 כבר ביקרנו אצל דיאטנית בפעם הראשונה ומאז מתחילה התקופה שנמשכת עד היום- שומרת יורדת מתחילה לפקשש עולה במשקל ומסרבת ללכת לדיאטנית, לאחר תקופת מה שוב מעוניינת בעזרה ושוב חוזר חלילה. לפני כשנה הופנינו ליחידת השמנת ילדים בבי"ח תל השומר ושוב לא היו שם חידושים (חוץ מאשר להפסיד יום לימודים אחת לשבוע וגם יום עבודה) מעבר לכך שהביקורים במרפאה היו אחת לשבוע או שבועיים הביקורים היו מתישים כ4-5 שעות ,בעצם ההמתנה לכל איש צוות בנפרד ושוב בתכל'ס התוצאה היתה כמו ביקור אצל דיאטנית בקופ"ח. לאחרונה שוב הועלה על ידה לנסות שוב טיפול דיאטני רק ש.... היא לא מוכנה לוותר על שקית השוקו בבוקר...על לחמניה לביה"ס (לחם לא טעים)...על תוכן המילוי גבינה מרטיבה את הלחם אז חביתה או גבינה צהובה וכמובן כאם עובדת האוכל המחומם במיקרו לא טעים אז ...ארוחת הצהריים מסתכמת בעוד לחמניה ועוד חטיף וכו..... הילדה לא פעילה מבחינה גופנית מתביישת ללכת לחוגי ספורט וכל היום מול הטלוויזיה והמחשב ואט אט הופכת להיות מסוגרת מבחינה חברתית. ידוע לי בתור אמא שמנה שאין תרופות פלא . אולי גם אני מצפה מהילדה להשיג את מה שאני לא השגתי במשך כל חיי והשלמתי עם זאת. רק שההבדל שבהיותי ילדה שמנה הייתי עם הרבה בטחון עצמי ומוקפת בחברה ואצלה אני רואה איך אט אט פשוט היא נכנסת למעגל ללא מוצא. אודה לעזרה בנדון.

שלום לך אמא יקרה ואת הכאב שלך אני מרגישה מאד. את מתארת מצב של יאוש. בתך התאישה מאפשרות לרדת. נראה לי שיש פה מקרה מורכב של רצון לא מודע של הבת שלך להישאר במקום בו היא נימצת. את מתארת מצב בו היא רוצה ולא רוצה עושה ומחבלת ביחד נרתמת ובעצם לא ממש. נראה כאלו את רוצה יותר ממנה וכואבת במקומה ואולי זאת בדיוק הבעיה של שתכן. במחול המורכב הזה שאל אמא בת את לקחת על עצמך את התפקיד של אכפתיות וכאב והיא נתנה לך את זה ברצון כך יוצא שלה לא באמת כואב על התוצאות של הבחירות שלה - לך זה כואב. במצב מסוג זה היא לעולם לא תשתנה ולא תקח אחריות. וזה הפתרון היחיד בשבילה. אני חושבת שעליך לעשות הפרדה בינה לבינך ולהבין שזה עולמה, גופה ובחירתה. היא אומרת משהו מאד חזק לך ולבעלך בהשמנה שלה ואולי כדאי לנסות להבין מה יש שם מעבר לקונקרטי . אם ניסית כל כך הרבה אולי כדאי שתרפי תעבירי לה מסר שאתם מאד אוהבים אותה כמו שהיא וכשתבחר באמת להשתנות ולוותר על כל ההטבות שיוצאות לה מהמשקל העודף שלה תיהיו שם כדי לעזור לה בנתים אתם מכבדים את בחירתה. מקווה שעזרתי. אגב ניסיתם טיפול משפחתי/ או אישי עבור הילדה?

אמא יקרה! אינני בא לחלוק על התשובה שכבר קיבלת, דהיינו, יש להוריד את הלחץ מהילדה, לא לגמרי אבל בהחלט להפחית. מצד שני יש להקפיד, לפחות במסגרת הזאת, על סוג השוקו שהיא שותה, שהלחמניה תהיה אבל מקמח חיטה מלאה והגבינה הצהובה מופחתת קלוריות והחביתה מטוגנת על שמן מותז ולא עמוק. קצרה היריעה בפורום, אבל אפשר לתת לילדה כמעט כל מה שהיא רוצה בדרך שונה ממה שנעשה עד כה. כיוון שאם נעשה מה שעשינו עד עכשיו נהיה באותו מקום בדיוק. ולכן יש לעשות שינויים שיהיה בהצלחה אבי