בלה יקירה תתכוני למגילה...הנה זה בא:)

שלום אני בחורה בת 25 שוקלת 67 וגובהי מטר ושישים.אני מנסה לעשות דיאטה כבר כחצי שנה ופשוט לא מצליחה...אני שומרת כמה ימים ואז נשברת ואוכל בערך 3000 קלוריות,בתפריט שלי אני לא חושבת שיש בעייה,יש בו הכל...חלבונים פחמימות שומנים לא רוויים,ממתק יומי ואפילו אני עושה אירובי 45 דקות 4 או 5 פעמים בשבוע,התפריט שלי מכיל כ1600 קלוריות ביום ללא התקף,אבל עדיין יש לי כ2 זלילות בשבוע,אני לא יודעת אם זה נקרא התקף כי אני לא אוכלת בלי לשים לב או בלי לחוש בטעמו של המזון,אני עושה זאת ברוגע ובידיעה שאני הולכת להרוס את שעמלתי עליו...אתם בטח תוהים מה השאלה...ובכן עוד קצת רקע קודם,אני הייתי עד לפני כשנה אנורקטית כן כן ,שקלתי בערך 42 קילו,בשנה הזו עליתי במשקל 25 קילו,בגלל שהייתי בתת משקל תקופות מסוימות שקלתי גם קרוב ל25 קילו לפרק זמן של כשנתיים וחצי,הגוף שלי עלה בתיל שלא היה מבייש את החץ המצוי בארצנו...הגוף שלי לא שוכח שום כלום ממה שהעברתי אותו,ואני תוהה האם חלק מהסיבה שאני נתקפת בימים של רעב מוגבר קשורים בעברי המשקלי...עכשיו עוד דבר לי נראה שעלייה של 25 קילו בשנה היא מוגזמת כי לא אכלתי עד כדיי כך הרבה בשביל לעלות כלכך הרבה,בדקו לי את בלוטת התריס והבדיקות חזרו בסדר...האם ייתכן שנגרם לי נזק שיתבטא בבדיקות רק בעוד כמה שנים?ואם כן מה אני יכולה לעשות?זה מתסכל ואני מרגישה כמו בטטה למרות שאני יודעת שזה עדיף על להיות אנורקטית...מה עושים ואיך מאזנים את כל הסמטוכה הזו?אין לי אפשרות כלכלית ללכת לתזונאית שמתמחה בהפרעות אכילה או בכלליות לתזונאית,וזה גם מעצבן כשאין לך כסף אתה לא יכול לעשות כלום,גם כשיצאתי מהאנורקסיה זה היה בצורה אוטודידקטית...ניסיתי הכל וכלום לא עוזר לי הפעם...האנורקסיה כבר אינה אופציה מבחינתי והדיאטות הרגילות דומה לא מחזיקות אצלי(אני יודעת שזה רק אשמתי)אולי פשוט אני צריכה לשמור על המשקל הנוכחי עוד זמן מסויים כדאי לאותת לגוף שהסכנה אכן חלפה???אני יכולה רק להניח שנזקים של 6 שנות הרעבה עצמית לא יחלפו בשנה של אכילה,מה כדאי לעשות?איך להתמודד עם כל השאלות האלו?לפחות אני גאה בי שיצאתי מהמקום ההוא שהיה רק חושך ואפילה...תודה בלה על תשובתך.

שלום, לדעתי, חשוב כרגע שתקבלי את הגוף שלך כמו שהוא. גם עם ה67- קילו שלו. פשוט, טוב לו ככה. עדי

ראשית אם יצאת מאנורקסיה תדעי לך שאת גיבורה גדולה מאד. זו מחלה קשה וקטלנית ומעטים מאד מצליחים לצאת ממנה לבד. אין ספק שהנזק שנגרם לגופך מתבטא עכשיו גופך מחפש את האיזון המיוחל שלא קל להגיע אליו. עכשיו שאת בסדר עליך להגיע לאיזון נפשי רגשי, ותזונתי. זה יקח את הזמן שלו. אם את אוכלת בריא ומתעמלת הפתרון הוא לנהל דיאלוג עם הגוף (למשל דרך דימיון מודרך ולראות כמה הוא מוכן לשקול כרגע). בכלל גופך מראה לך שאין לך שליטה עליו. תוותרי רק אז יגיע האיזון.

אני עדיין סופרת קלוריות את חושבת שכדיי לי לוותר על הספירה?