שאלפה לפרופ'

שלום רב יוסי, שאלה טובה, והתשובה היא כן, מצבים כאלה קיימים, אך חשוב להבין את ההקשר הנכון שלהם. התופעה המוכרת ביותר היא תגובה חריפה לתרופות בשם תסמונת סטיבנס-ג'ונסון (או בצורתה הקשה TEN), שבה מערכת החיסון מגיבה לתרופה ופוגעת בעור ובריריות, כולל משטח העין. מדובר במצב נדיר, דרמטי ומאוד ברור: פריחה קשה בעור, פצעים בריריות הפה, אשפוז, ולרוב מעורבות עינית משמעותית. זה אינו מצב שמתרחש בשקט מבלי שאדם יודע עליו. קיימות גם מחלות אוטואימוניות כרוניות הפוגעות במשטח העין והלחמית, כגון פמפיגואיד עיני, וכן מחלות ראומטיות שעלולות לגרום לדלקות והמסה היקפית של הקרנית. גם אלו נדירות, ומאובחנות בבדיקת רופא עיניים על פי ממצאים אופייניים. לגבי סטרס: מתח נפשי כשלעצמו אינו "משיל" את שכבת הקרנית ואינו גורם לפגיעה מבנית בה. מה שמתח כן עושה הוא להחמיר יובש בעיניים ותחושות גירוי וצריבה, שיכולות להרגיש מדאיגות אך אינן נזק לקרנית. והנקודה החשובה ביותר: פגיעה אמיתית בשכבה החיצונית של הקרנית (האפיתל) גורמת לכאב חד, דמעת ורגישות חזקה לאור, והיא נראית מיד בבדיקה פשוטה במנורת סדק עם צביעת פלואורסצאין. כלומר, אין צורך לנחש או לחשוש בעלטה: אם רופא עיניים בדק את הקרנית שלך ומצא אותה תקינה, הקרנית תקינה, ואין מצב "סמוי" של השלה שאינו נראה בבדיקה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם לשעבר יו"ר חוג קרנית בישראל www.mimouni.co.il www.dryeye.co.il www.corneatransplant.co.il www.cataractsurgery.co.il