בעיות. מה לעשות..?

שלום. אני בן 19, עד למלפני שנתיים לא היה לי כל כך רע. המודעות שלי לעצבות לאט לאט החלה לפעול כשראיתי שדברים לא קורים עבורי בחיים. ושחיי הם לא מהנים, שאני בעצם לא עושה כלום - שאין לי הרבה חברים, שאין לי אהבה ואף אחד לא באמת אוהב אותי, שיש לי שליטה עצמית גרועה(מבחינת לעשות דברים). אחלק את סיפורי לכמה קטגוריות. מאפיינים : יש לי חרדה חברתית, שנובעת בגלל גובהי בעיקר (שהוא 160) - לא מעט הושפלתי בגלל גובהי וככל שגדלתי ונראיתי יותר ילדותי יחסית לאחרים כך החרדה שלי גברה. יש לי מספר מאפיינים אוטיסטיים המשייכים אותי לכיוון האספרגר, שזה סוג של אוטיזם "מתון". ניתן להגיד שאני .. חצי אספרגר, ואם אספרגר הוא "חצי אוטיסט" אז אני "רבע אוטיסט". היני אוהב מדע ומחשבים, אני אוהב לדבר על זה, אני אוהב לחקור את זה. ניתן להגיד שאני "חנון". איני אוהב מסיבות או ספורט קבוצתי כדוגמת כדורגל (יכול להיות שאוהב עם חברים שלא מקללים בזמן שהם משחקים ויודעים להתחשב ביכולות משחק גרועות של אחרים?) שיחות חולין לא ממש מעניינות אותי; אני אוהב הומור שדומה להומור שלי, אין משהו שאני יותר אוהב מלצחוק.. אני אוהב לשחק במחשב ולגלוש באינטרנט..אני יחסית אוהב דיבורים של פילוסופיה (אוהב יותר משיחות חולין) לא סובל לדבר על חלקים מוצנעים של בנות בחברת בנים, או לדבר על מה הייתי עושה לבת מסוימת. המחשבות שלי הן מוקדשות אך ורק בשבילי ולפי דעתי לא מיועדות לאף אחד. כפי שאמרתי לא מתחבר ממש לאירועים חברתיים "מודרניים" כמו מסיבות ומועדונים. הצורך בחברים שדומים לי ובקבלתי בחברה : אין לי הרבה חברים, רק שלושה. ניתן להגיד שכולם לא נורמאליים מבחינה חברתית, כי לכולם יש פחות חברים מן הרגיל וכולם לא יוצאים למועדונים/מסיבות. הבעיה שכולם עצלנים ולא רוצים לבנות איתי דברים ולא מוכנים להשקיע זמן ומאמץ בבניית הדברים שאני הייתי רוצה לבנות, כמו רובוט וכמו דברים אחרים. פשוט אין להם את ההתלהבות שלי יש. הייתי מעוניין לפגוש כאלו שכן יש להם התלהבות, שיש להם הומור, שדומה להומור שלי. שמתעניינים באותם נושאים שאני מתעניין בהם. שיחקרו איתי ביחד את הנושאים הללו.. שילכו איתי לחוף הים ולא יתעצלו, שיעשו איתי קמפינג וכו'. הצורך באהבה ובח?ב?ר?ה ולא להיות בודד : אני לא מרגיש שיש אנשים שאוהבים אותי באמת. אף אחד לא אוהב אותי באמת. ההורים שלי - הם רק מביאים לי כסף ונותנים לי לגור בבית. למעשה כבר רצו לזרוק אותי מהבית, אך שכנעתי אותם. כבר שנים שלא קיבלתי חיבוק ממישהו/י. חוץ משלושת החברים שיש לי, אני לא מרגיש שמישהו רוצה בי בחיים. אף פעם בת נישקה אותי - אפילו לא בלחי. אף פעם בת נגעה בי. לא הייתה לי אף פעם חברה. אפילו אין לי ידידה. אני מרגיש שבנות לא רוצות בי בגלל התעניינותי במדע ובמחשבים, בגלל החרדה החברתית שלי, ובגלל הגובה שלי. למעשה לאחרונה החלו להיות מחשבות מאוד רעות על עצמי. מחשבות שאני לא שווה כלום, שאני זבל. שאין סיכוי שאי פעם תהיה לי חברה. החלו גם להיות מחשבות אובדניות. בצ'אט בחו"ל, מישהי בת 46 אמרה שהיא רוצה להיות אמי , היא אמרה שתחבק אותי במשך כל היום. באמת שתכננתי בכסף שיש לי לטוס לשם. לבסוף התברר שהיא אמרה את זה רק בשביל לגרום לי להרגיש יותר טוב. כמו כן יש בת אוטיסטית (אספרגרית) בגילי שאני מדבר איתה באינטרנט, היא הראשונה אי פעם שאמרה דברים טובים על התכונות שלי. לצערי ... שיעורי הבית שלה והאינטרנט, חשובים לה הרבה יותר מלקיים מערכת יחסים איתי. (בעוד שאצלי זה מקום ראשון בסדר העדיפויות) והיא מתנהגת די זוועה בהודעות באינטרנט.. כלומר לא עונה ועונה מילים בודדות בתור תשובות. אבל בטלפון ממה שדיברתי איתה היא הייתה שונה. נראה ש..כנראה שלא יצא שום דבר מהקשר שהתחלנו באינטרנט. כל עוד היא נותנת ללימודים מקום ראשון אצלה ולגלישה באינטרנט מקום יותר גבוה מהקשר איתי, אז אין הרבה סיכוי שיהיה משהו איתה. הצורך שלי באהבה הוא הצורך הכי גדול שיש לי כרגע. אם אמצא אהבה לא יהיו לי הרבה תלונות. אך כפי שנראה, צורך זה הוא מאוד קשה למציאת מענה.. כי הרי אין אף אחת שתרצה להיות חברה שלי. הצורך בציות עצמי גבוה (שאין לי) והצורך בלסיים דברים שהתחלתי: הלוואי שהייתי יכול להבטיח דברים לעצמי ולעמוד בהם. תמיד כשאני אומר שאלמד דברים כאלה או אחרים, לדוגמה : גרמנית. תמיד אני דוחה אותם, דוחה ודוחה.. ולבסוף .. עוזב. לימודים אצלי, זה עניין קשה. כי הדחיה משחקת תפקיד בהם גם כן. דחיה שגורמת לנזק גדול מאוד. הלוואי שיכלתי לשלוט במעשיי ולא להתעצל ללמוד מתי שצריך. לפתוח מחברת מצריך מאמץ גדול מאוד מצידי, כי מתי שאני פותח עמוד אחד .. כבר אני מתחיל לחלום, ולעיתים נופל עם הראש אל תוך הדף מרוב "עייפות" ועצלנות. (תסמין של ADHD) הדחיה משחקת תפקיד גם בכושר גופני שהייתי רוצה שיהיה לי. פתירת בעיות? הכיצד : כפי שהעלתי למעלה, ישנם מספר נושאים שהייתי רוצה לפתור אותם : הצורך בחברים שדומים לי ובקבלתי בחברה, הצורך באהבה ובח?ב?ר?ה ולא להיות בודד, הצורך בציות עצמי גבוה (שאין לי) והצורך בלסיים דברים שהתחלתי. כדי לטפל בבסיס של הבעיות נדרש פה פסיכולוג, לא? ובכן - אין פסיכולוג. ולא יהיה. הסיבה היא, שאין לי כסף לפסיכולוג - ולאף הוצאה אחרת. פסיכולוג מטעם הממשלה, הקיים בקופות חולים והניתן בחינם הוא לא טוב - משום שאז פרטי פנייתי נרשמים בתיק הרפואי שלי, שיכול להיבדק מטעם הצבא ועבודות עתידיות ולעורר מפגעים בקשר לעתידי. פסיכולוג פרטי - אין כסף לזה. קשה לי להציע את עצמי לעבודה מכיוון שיש לי מחשבות שליליות על עצמי שאני עובד גרוע ושלא כדאי שאציע את עצמי כי אף אחד לא זקוק ליכולות הגרועות שלי ולעובד בגובה שלי. כיצד אוכל לפגוש אנשים שדומים לי? שיהיו חברים שלי? כיצד אוכל לפגוש בנות שרוצות בי? לגבי בנות, איני מעוניין בבנות הביצ'יות/ המסיבות הרגילות.. אני לא יודע אפילו לרקוד. חסרים אצלי כישורים חברתיים אני מניח, הייתי מעדיף בת שתהיה במצב שלי ושנוכל לעזור אחד לשני - קשה מאוד למצוא כזאת. הייתי רוצה אחת שלא תהיה טיפשה ושיהיה לה מראה בסדר. האם זה יותר מדי לבקש?? הצעה אחת שכבר אמרו לי זה לפגוש בנות בספריות. זה ממש לא יכול לעבוד, כי אני פשוט לא יודע!!! איך להתחיל לדבר עם בנות, ואין לי את האומץ לעשות את זה. כאשר אני מדבר עם בת אני פוחד שהיא תראה בי מישהו .. נמוך ש..איך הוא בכלל מעז לדבר איתה. או מישהו לא מעניין בכלל.. שרוצה להעיף אותו כבר מעיניה. וכמו כן לא תמיד ניתן לזהות מי הסוג של הבת שאיני מעוניין להכיר (בת המסיבות) רק לפי המראה.. הלוואי שהיה מישהו שהיה מלווה אותי, במציאות, והיה עוזר לי למצוא בת ו..לדבר איתה? איני יודע מה לעשות.. אשמח לקבל הצעות בקשר לשאלותיי.. תודה לכל העונים.

לאנונ שלום רב, אכן נראה לפי תיאורך המפורט שאתה מתמודד עם דברים לא פשוטים בכלל. אתה מצליח לתאר את הקשיים איתם אתה מתמודד בצורה בהירה וברורה. לא ציינת בשאלותיך האם אתה מוכר ע"י הביטוח הלאומי וכן לא ציינת באיזה איזור בארץ אתה גר. המקום שעלה בדעתי בעקבות הבעיות שלהן אתה מציין שאתה מחפש פיתרון הוא "מרכז רב תחומי לאנשים בעלי תסמונת אספרגר" ששם ניתן לקבל מענה גם לקושי החברתי וגם לקושי התעסוקתי. להלן הקישור http://makom-m.cet.ac.il/pages/item.asp?s=130&id=255&defid=86&page=1&item=1916 אני מקווה שעזרתי במשהו ושאכן תוכל ליצור איתם קשר. שיהיה סוף שבוע נעים ענת

אני לא מוכר ע"י אף גורם או משרד בממשלה ולא במקום אחר. אף גורם לא יודע על מצבי. כפי שאמרתי, גם איני מעוניין שיכירו בי כנשא הפרעה נפש מסוימת - מאותה סיבה שאני לא הולך לפסיכולוג ממשלתי - זה יכול לפגוע בעתידי. בית אקשטיין בע"מ לא ממש יכול לעזור לי. קודם כל צריך הכרה ממשרד הרווחה. ודבר שני הוא, שאמרתי שאני לא אספרגר מלא, אלא חצי אספרגר. ז"א על הגבול בין אדם נורמאלי לאספרגר. כלומר יש בי גם מאפיינים של אדם רגיל וגם מאפיינים של אספרגר.

לי אני חושבת שלא הייתה בעיה עם הגובה שלך. אפילו אני חושבת שהיה לי פעם חבר נמוך ממני. אבל אני לא בכיוון מסיבות אחרות (שלא אפרט כאן באינטרנט)

היי אנונ אני צריכה עזרה דחוף דחוף ! יש לי ילד במושב שאני רוצה לשכב איתו והוא רוצה איתי ! אבל, יש לו חברה והם לא נפרדים הוא אמר לי שאם הוא יפרד מחברה שלו אז הוא ישכב איתי אבל הם לא נפרדים . מתי בערך הם יפרדו ? ומה אני צריכה לעשות כדי לסכסך בניהם . כי אני יודעת שהילדה שהוא חבר שלה היא מגעילה ונצלנית אני לא רוצה להעליב אותו אבל אני רוצה שהם יפרדו . מה אוכל לעשות בנושא ? אני צריכה עזרה דחוף דחוף !