עבור קשישה

שלום, אני מתנדבת ב"עמך" (ניצולי שואה) אצל קשישה מקסימה בת 85, חולת אנגינה פקטוריס כבר עשרות שנים - פגם גנטי. היא חיה בביתה עם עזרה חלקית ביום ומלאה בלילות. היא מטופלת היטב וכראוי ומוקפת משפחה חמה ותומכת. לאחרונה התדרדר מצבה לתפקוד מינימלי (תנועות מינימליות בתוך הבית בלבד) ומתאשפזת מדי חודש בשל קשיי נשימה חמורים עקב הצטברות נוזלים בריאות. השאלה שלי נוגעת לדיווח שלה שאותו לא רצתה לספר לבני משפחתה מחששה שהיא כבר גרמה להם טרחה רבה מדי. היא סיפרה שאתמול פתאום לא קיבלה אוויר, למרות פעולת נשימה שגרתית וחשה חנק כמו בטביעה. היא החלה לצעוק מהמרפסת לעזרה אבל חלף זמן עד שהחלה לנשום כרגיל. שבוע לפני-כן שוחררה מ-3 ימי אשפוז לטפול הכמעט חודשי התדיר בבצקת הריאות, ובעת האירוע מצבה ונשימותיה היו הטובים והחופשיים ביותר (בסקאלה של מצבה הנוכחי). מה משמעות האירוע? היא לא מסכימה לספר עליו למשפחתה. כמה זה דחוף לעדכן את רופאיה באירוע הזה? כיצד לנהוג? האם זה צפוי להישנות והאם בלון חמצן יש בו כדי לחלצה מארועים כאלה בעתיד? תודה לך/לכם, ממתנדבת מודאגת.

לצערי בלי מידע מלא ומדוייק כולל תאור אבחנות ובדיקות שעברה, כולל במהלך אישפוזים, לגבי מקרה הנידון של גברת, לא ניתן להייחס בשום צורה... אנא פנו לבדיקת קרידולוג עם כל המידע שבידיכם לגבי בעיתה הלבבית. בברכה, דר' דדשב