בבקשה עזרה !?!?
דיון מתוך פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה
שלום, אני סובל כבר קרוב ל-5 שנים מתופעה די מביכה. באיזור פי הטבעת (לא בטבעת עצמה) בחלק הפנימי של הישבן השמאלי (שקרוב לפי הטבעת) יש לי מעין גוש שמדי פעם "מתמלא" ומננפח ומפריש מין נוזל לבנבן (דמוי מוגלה נוזלית). בבדיקה עצמית שעשיתי ראיתי כי במקום ממנו יוצאת ההפרשה ישנו מעין חורים קטנטנים ומדי פעם ההפרשה עוברת ממקום למקום. יש לציין כי להפרשה יש ריח לא נעים. הדבר מסב לי עוגמת נפש אדירה ואני נבוך מאוד לגשת לרופא. יש לציין שזה כלל לא כואב אם כי די מגרד. האם יש מושג מה זה יכול להיות? האם יש טיפול מונע מבלי לגשת לרופא? תודה מראש.
קוראים לזה טחורים ורצוי שתיגש לרופא ומהר. אין מה להתבייש!!!
לביישן שלום, התלונות שאתה מתאר יכולות להחשיד לפיסטולה של פי הטבעת, ואם זוהי אכן האבחנה, זה מצב מציק שאינו חולף מאליו, וניתן לטפל בו ולמנוע את הסבל הכרוך בכך, ולכן מומלץ מאד להתגבר על הבושה ולגשת לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה ולטיפול. פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. לרוב ניתן להעריך את מידת מעורבות השרירים בפיסטולה בבדיקת כירורג מנוסה, אולם אם קיים ספק לגבי מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, ניתן לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. אם הפיסטולה שלך אינה מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, זהו לרוב הניתוח המועדף. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח מחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית. לגבי דבק ביולוגי, יש כיום מחקר רפואי המתבצע בבתי החולים העמק ותל השומר, במסגרתו ניתן הדבק בחינם. חומר חדיש נוסף נקרא Surgisis, וגם הוא מוכנס לתעלת הפיסטולה ומעודד את ריפויה. הנסיון הראשוני בחומר זה מראה כי שיעור ההצלחה שלו כנראה גבוה יותר משל דבק, אך עלותו גבוהה בהרבה, ולצערנו הוא אינו זמין כיום במרבית בתי החולים הציבוריים.