גרד

שלום רב, מזה מספר חודשים אני סובל מגרד בפי הטבעת בעיקר בעת מתן צואה ובלילה. כמו כן, באיזור מורגשת בליטות. פניתי לרופאת המשפחה בתלונה על טחורים והופנתי לבדיקת סיגמוסקופיה. בבדיקה נמצא שיש לי טחורים פנימיים וקיבלתי מרשם למשחת פרוקטוגליבנול. הרופא גסטרו ציין שהבליטות החיצוניות הנן קפלי עור. כשבדקתי באינטרנט, לאור הסימפוטומים, חשדתי שמדובר בקונדילומה. בבדיקה אצל רופא העור נאמר לי שאין מדובר בקונדילומה משום שאני מקיים יחסים הטרוסקסואליים בלבד. הרופא אמר שמדובר בטחורים חיצוניים ורשם לי משחת דרמוקומבין. בבית מרקחת נאמר ששתי המשחות הנן תרופות שונות לגמרי ושהדרמוקומבין נועד לדלקות, פטריה וכו'. האם נכון להשתמש בדרמוקומבין או שכדאי להשתמש רק בפרוקטוגליבנול ולראות אם יש שיפור? האם לגשת לבדיקה נוספת אצל רופא העור? אציין שמזה תקופה שאני משתמש במשחת פרוטופיק בגלל גרד באיזור בית השחי והמפשעה עם הקלה ניכרת. למזלי, לתרופה אין ריבאונדים כבתרופות סטרואידים אחרים. האם אפשר להשתמש בפרוטופיק לעניין הגרד באיזור פי הטבעת במקום משחת הדרמוקומבין? תודה!

שלום רב, גרד אנאלי היא תופעה רפואית ידועה, ופעמים רבות אנו לא יודעים בדיוק את סיבתה אצל מטופל ספציפי, ולכן אנו מנסים טיפולים שונים, עד (שלרוב) מצליחים להקל על איכות החיים. הטיפול בגרד כולל מספר קוי טיפול, כולל ייצוב יציאות בתוסף סיבים שימוש בסבונים היפואלרגניים, המנעות משיפשוף ככל שניתן, שימוש במשחות הגנה לעור (מסוג המשחות שמשתמשים כנגד תפרחת חיתולים בתינוקות), דרך נסיון טיפולי בתולעים, המנעות הדרגתית ממרכיבי מזון שונים הידועים כמחמירי גרד, ועד לקוי טיפול יותר "אגרסיביים" במידת הצורך. לגבי הממצאים אמומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. ותם אתה חש באיזור פי הטבעת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.