פיסטולה

ד"ר זמורה שלום, מזה כחמישה חודשים שאני נושא עימי סיטון חותך שכבר אינו מתפקד, נראה שהוא עשה עבודה יפה אך יש לו עוד דרך (עדיין לא ממש עומד "ליפול") רציתי לדעת מהן האפשרויות שעומדות כעת על הפרק : 1. אם יש אפשרות להדק את הסיטון (או שהוא כבר רקוב לגמרי) 2. אם יש אפשרוות לחתוך את שארית הפיסטולה בניתוח רגיל בנוסף, קיים חוסר בהירות לגבי סוג הפיסטולה שיש לי (בתחילה חשבו שהיא קצרה, אחר כך החליטו שהיא ארוכה וכרגע סבורים שהיא מפוצלת...) איזו בדיקה עליי לעשות כדי לוודא חד משמעית שזה מה שהולך לי שם, ואיך אני משיג בדיקה שכזאת ? תודה רבה מראש !!!

אורי שלום, 1. פעולה של סיטון חותך חרוכה פעמים רבות בהידוק חוזר של החוט, ואם צריך ניתן להחליף את החוט אפילו במרפאה. 2. אם ישנה שארית פיסטולה שאינה מכילה כמות ניכרת של שריר ויכולת השליטה שלך בשרירים טובה ניתן לרוב לחתוך את שארית הפיסטולה 3. לגבי הערכת הפיסטולה, ניתן להעריכה על ידי בדיקות הדמיה כגון אולטראסאונד טרנס- רקטאלי, MRI, או בדיקה עם חומר ניגוד הנקראת פיסטולוגרפיה. הבדיקה המדוייקת ביותר היא כנראה בדיקת כירורג מנוסה בהרדמה. פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה, באנטיביוטיקה או באמבטיות לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, ניתן לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח מחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית (לגבי דבק ישנו קיום בישראל מחקר הבודק צנתר חדש להזרקת הדבק, ובמסגרתו ניתן לקבל דבק ללא תשלום. אם אתה מעוניין לקבל פרטים תוכל ליצוא עימי קשר במייל [email protected] )