התמודדות עם פיברומיאלגיה

דיון מתוך פורום  תמיכה לסובלים מכאב כרוני

06/01/2009 | 18:38 | מאת: דגנית

אני חולת פיברו' כ-17 שנים ורוב השנים ההתנהלות שלי עם המחלה התאפיינה בנסיונות סרק ל"נצח" את המחלה. כאשר הופיעו התסמינים הראשונים (והמרובים) של המחלה התחיל מסע הייסורים שלי - ביקורים אצל רופאים קונבנציונליים כמו נוירולוגיים, רופאים פנימיים, אורטופדיים ואחרים. אז... לפני 17 שנים - לא שמעו על המחלה ואני נשלחתי לסדרת בדיקות אין סופית שבסופן לא נמצאו ממצאים פתולוגיים, ואני זוכרת עד היום את תחושת התסכול והעלבון, אם אין לי כלום אז מה בכל זאת יש לי? האם זו בעיה פסיכוסומאטית? ניסיתי גם רפואה אלטרנטיבית, למי לא הלכתי, ניסיתי כירופרקטיקה, דיקור וצמחי מרפא סיניים, תזונה מיוחדת שבעטייה רזיתי מאד, טיפול בשתיית מיץ תפוחי אדמה לריפוי דלקות וחיזוק הגוף (השכם בבוקר), שחיה, התעמלות מיוחדת לאנשים עם מגבלות, ויטמינים שונים, שיאצו, שיטת אלכסנדר, אוסטיאופתיה, קינסיולוגיה, קרניו סאקראל, הומאופתיה וביקום, צמחי מרפא, פסיכולוגית, ופסיכולוג שעוסק בדמיון מודרך. ואני מבקשת סליחה מכל אלה ששכחתי ולא הזכרתי. ומכיוון שהייתי מודעת לחשיבות החשיבה החיובית, האמנתי והתמדתי בכל טיפול, אך לשווא - המחלה לא מוגרה. נקודת המפנה הראשונה בהתייחסותי למצבי הבריאותי היתה שגיליתי (לאחר שכבר הייתי חולה מספר שנים), מקריאה מרובה באינטרנט ומקריאת מאמר בעיתון, שבעצם יש לי פיברו', ש"לדבר הרע הזה" שהרס והורס את חיי יש שם, ואני לא לבד, יש עוד אנשים (בעיקר נשים) שסובלים כמוני. ברגע ש"הדבר הזה" ממנו סבלתי קיבל שם והפסיק להיות ישות ערטילאית, היה לי קל יותר לוותר לעצמי, סלחתי לעצמי על העובדה שקשה לי לשחות, חזרתי ליוגה שזנחתי כי הפיברו' לא איפשרה לי ביצועים להם הייתי מורגלת - אך עדיין ההחלמה מפיברו' היתה מרכז חיי. נקודת המפנה השניה התרחשה כשנמאס לי להתעסק במחלה, כשהבנתי אחרי שנים (יותר מדי שנים) שזהו, אני חולה כרונית, תמיד יכאב לי במידה זו או אחרת, תמיד יהיו לי בעיות עיכול כאלה או אחרות וכו', בקיצור שהפיברו' היא חלק ממני. נימאס לי לרחם על עצמי ולהאשים את כל העולם במר גורלי, הפסקתי לקרוא באובססיביות על המחלה (אני מדי פעם מתעדכנת בחידושים), רציתי שפיברו' לא תהיה המוקד של חיי, רציתי לחוש שיש לי שליטה בחיי, להיות אקטיבית, רציתי לחיות חיים מהנים ומספקים עם ולמרות המחלה. למדתי להתנהל ולנהל את המחלה: • למדתי לקבל, להשלים ולוותר על מה שאי אפשר לעשות (יש לי מגבלות מסוימות איתן צריך לחיות). • להתעקש על מה שאפשר לעשות, לדוגמא קשה להתרכז ולקרוא - אז להתעקש ולא לוותר. לקרוא אפילו כל פעם קצת. • להיות מודעת - לשים לב לנשימה, כי כשכואב יש נטייה להתכווץ ולנשום נשימות שטוחות יותר. • מדי פעם אני חושבת מה היה קורה אם לא הייתי חולה בפיברו', לאן הייתי מגיעה? מה הייתי עושה? ומנסה מהר לחזור לכאן ולעכשיו - מה אני יכולה לעשות היום, עם ולמרות הפיברו? מה אני יכולה לעשות מעבר להישרדות, איך אני יכולה ליצור שינוי בחיי שישפר את איכותם, יאפשר לי להגיע להישגים, להתפתח ולחיות חיים מספקים ומהנים? אחד מחיפושי אחרי כיווני התפתחות הביא אותי לקורס אימון (זה לא תחום שזר לי - יש לי תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית). הוסמכתי כמאמנת, נחשפתי לכלי האימון ולתועלות שהוא מציע: מיצוי הפוטנציאל והגעה להישגים, יצירת שינוי ומציאת כיוון. הבנתי שדווקא אלה הסובלים מכאב כרוני או מחלה כרונית, אלה שנקודת הזינוק שלהם נמוכה משל אחרים ואשר צריכים לבצע שינוי בחייהם, לרב בעל כורחם - הם אלה היכולים להיתרם במיוחד מהאימון. בעזרת האימון יוכלו לבצע שינויים המתאימים להם שיאפשרו התנהלות טובה יותר עם הכאב/מחלה ויביאו לשיפור איכות חייהם, ויוכלו להגיע להישגים, סיפוק והנאה למרות הכאב/מחלה. אשמח לייעץ ולסייע דגנית רוזנר www.PainManage.co.il 054 3055590

לקריאה נוספת והעמקה
06/01/2009 | 19:54 | מאת:

שלום רב דגנית, תודה רבה שלקחת את הזמן לשתף אותנו במסע שעברת. אני כל כך מבינה הרבה ממה שרשמת וכה מעריכה את המהפכה שעשית בחייך. אני קוראת לזה מהפכה כי שינוי בתפיסה של הכאב ובהתמודדות עם הכאב (שינוי שלא פעם צריך סיוע מקצועי בשביל להגיע אליו אך בעיקר דורש עבודה עצמית) הוא כה מרכזי לחיים עם הכאב שאני באמת מאמינה שזו מהפכה. כאשת מקצוע בתחום הנפשי, וודאי היו לך כלים שלא לכולנו יש ולכן, הפירוט של התהליך שעברת יכול לפחות לתת לאחרים כיוון או לפחות תקווה שאפשר ליצור חיים יחד עם הכאב, גם אם זה לא החיים שרצינו או תיכננו. זה מעניין מה שכתבת על אימון אישי והנושא הזה מסתובב אצלי בראש כבר זמן מה. אשמח מאוד לשוחח עימך, לספר לך על הפעילויות של העמותה ולשמוע מה שאת עושה. תודה, מנדי

07/01/2009 | 08:48 | מאת: דגנית

מנדי בוקר טוב, אשמח מאד להיפגש ולשוחח, ולבחון שיתוף פעולה. בברכה, דגנית www.PainManage.co.il

30/01/2009 | 17:29 | מאת: יאיר

ליהודה ודגנית מומלץ לנסות את כמוסות צמח המורינגה. ראו תגובת משתמשת בשם נורית באתר זה מיום 4.1.09 וכן באתר http:/moringa-arava.com בהצלחה יאיר