למנדי- בשעה טובה הושתלו האלקטרודות

בס"ד שבוע טוב למנדי ולכל הגולשים!!! לפני שבוע{יום א'} נותחתי והושתלו שתי אלקטרודות בעמוד שדרה, וכן קוצב באזור המותן. את הניתוח ביצע ד"ר בריל מנהל יחידת כאב באיכילוב. כמובן כמו כל ניתוח ישנם כאבים נוספים, בעז"ה ביום שני הקרוב מוזמן להורדת התפרים. ומקווה שאצליח בהמשך להפחית מהנרקוטיקה. אציין כי הנני חולה ב- crps {rsd , היצרות עמ"ש מותני, פריצות דיסק מותניות, ובכל חוליות הצאוור, וכן cts {תסמונת תעלה קרפלית} בשתי כפות הידיים. מחלת rsd הינה בברך ימין הנעולה כשנתיים{ניתוח ליישורה כשל}, דלדול קשה בשוק וירך ימין, כף רגל שמוטה, ועוד רגל שמאל ננעלת שוב ושוב וחלשה מאוד. לא אמשיך ע"מ לא להכביד. חברים יקרים: כל שנכתב לעייל הינו בעל מטרה אחת ויחידה"לחזק ולהתחזק" למרות זאת אני משתדל לקחת הכל בקלות, כי אם לא כך אתמוטט מהר. אני נוהג לחשוב תמיד על אלו אשר במצבים קשים יותר, וכך אני מקבל כח להמשיך. אני מקבל עשרות טלפונים ביום, ומשתדל לענות ולעזור ככל הניתן, זה נותן כח. לפני מספר ימים עלה לי רעיון, אני חושב שהוא נחמד, פרסמתי אותו בכמה פורומים, והייתי מאוד מבקש לשמוע את דעתן של מנדי ודניאלה, וכל הגולשים. הרעיון הוא כזה: ראשית נסכים כי כולנו באותה סירה, ובטוח שאין איש הרוצה כי תרד למצולות. משכך עלנו להתאחד ולחזק אחד את השני, ויוקל לכולנו. הרעיון הוא "חיוך" כשאדם מחייך - טוב לו וכשטוב לו יהיה לו קל יותר לקבל את שנגזר, והסיכוי לדעוך נמוך מאוד. לכן חשבתי שכולנו נכריז כי מידי יום בשעה 17:00 בדיוק, נחייך כולנו חיוך אחד גדול כל אחד היכן שנמצא, אם בבית אם בסופר, ואפילו בבית החולים. חשבתי על זה רבות, ובטוחני כי אם זה לא ירפה אותנו, לפחות ישמח אותנו. חשבתי על שעה 17:00 מהסיבה כי 17 בגימטריה , זה "טוב" וזה מה שכולנו רוצים. אנא תנו דעתכם. בברכת בריאות איתנה חיוך, ושמחה שלימה

ירון שלום רב, ברכותי על הניתוח, וכולי תקווה שאכן יביא לך מעט הקלה לה אתה כה מצפה וזקוק. לגבי הרעיון שהעלית, אני אישית חושבת שזה רעיון נפלא. כשהייתי בשיקום כאב בארה"ב חילקו לנו בסוף התקופה סיפרונים קטנים הקרויים-לחיות עם כאב כרוני יום בכל פעם. הספר מנה את כל ימות השנה לפי התאריכים, ובכל יום נשאה מעין תפילה המבוססת על חוויה,מחשבה,זיכרון הקשור להתמודדות עם הכאב והשלכותיו על חיינו שנכתבו על ידי אדם בעל כאב. פרט לתכנים שאמורים לחזק ולכוון, קיים היה הרעיון של ה"ביחד", שכל מי שעבר את הקורס, ובידו הספר, בתאריך הנקוב, כולם קוראים את אותו העמוד, וכשאתה קורא, אינך לבד יותר, אתה חלק מהקבוצה. וזה חלק מהיופי ברעיון שלך, לא רק העובדה שנזכיר לעצמנו לפחות פעם ביום שצריך לחייך ולשמוח, אלא כשנעשה זאת, נדע שכל האחרים עושים זאת איתנו ולמעננו, ונרגיש את החיבוק של הביחד.אני איתך, יישר כח, דניאלה

הי ירון, אני ממש מחזיקה לך אצבעות שהניתוח אכן יקל על כאבייך ויאפשר לך להפחית לפחות במקצת את האופיואידים. בעיקר, אני מאחלת לך שהשתלת האלקטרודות תאפשר לך לתפקד יותר. אני בהחלט מסיכמה עימך בנושא של כוחה של חיוך - גם אם בהתחלה זה מרגיש מלאכותי, לחייך מוסר מסר לא רק לאחרים אלא גם לעצמך וזה בסופו של דבר הכי חשוב. אני החלטתי באופן מודע לפני הרבה שנים שאני לא רוצה להקרין החוצה את כל הסבל, עד כמה שניתן, כי אחרת, אחרים חשים חוסר אונים נוראי ולא יודעים איך להתמודד ועל כן, אני נוטה לחייך. כשהייתי חיילת פעם אחת אמרו לי שאני לא מבריאה בגלל שאני מחייכת יותר מדי..... \

ירון יקר אני מחזיקה לך אצבעות ספר לנו על ה צ ל ח ת ך . חות מזה אני מבקשת לדעת איזה אופיואידים לקחת (וזאת אם אתה מוכן לחלוק אתנו) תודה רוחמה