טמוקסין וסרטן הרחם, מצפה לתשובה מרופא/ה

עברתי כריתה מלאה+שחזור והוצאת 15 בלוטות, כל הבלוטות היו נקיות, רב הגידול בשד היה תרום סרטני, כאשר רק 2 מ"מ פרצו. הסרטן שלי מסוג HER2 עם רגישות גבוהה לאסטרוגן (3) ופרוגרסטרון (2). אני עדין מקבלת מחזור סדיר. ההמלצה שקיבלתי לקבל טמוקסיפן לחמש שנים ללא צורך בטיפול נוסף. אני מתלבטת אם לקחת את הטמוקסיפן, כי נראה לי שאיכות החיים תפגם בצורה משמעותית - גלי חום מצבי רוח דכאון והשמנה וכו, וכן קיימת סכנה מזערית לחלות בסרטן הרחם (אבל אני כבר לא מתיחסת לנתוני הסטיסטיקה בקלות ראש- גם הסתברות נמוכה היא סיכוי ומספיק שאני היא האחת, כי לפי הנתונים שלי לא הייתי אמורה לחלות גם בסרטן השד- הנקתי 4 ילדים, אני רזה לא מעשנת, לא שותה, לא נשאית של המוטציה וכו'). קשה לי לקבל את הכתוב בפרוספקטים שלרוב קל לטפל בסרטן הרחם, נראה לי לא סביר שניתוח בטן שכולל הוצאת רחם שחלות וחצוצרות יקרא טיפול קל, מה גם שאח"כ חל שיבוש הורמונלי קיצוני. ומה קורה אם לא גילו בזמן ? לפי מה שקראתי, הבנתי שסרטן הרחם נוצר בגלל שהטמוקסיפן נקשר לקולטני האסטרוגן בתאי רקמת השד ואז העודפים פונים לרחם וגורמים לעבוי הרירית וגידולים נוספים, מכאן נראה לי שזו תופעה שצפויה להיות בשכיחות גבוה יותר אצל נשים שעדין מקבלות מחזור ולא אצל מבוגרות כפי שמפרסמים, מה קורה לעודף האסטרוגנים בגוף ? איך זה שחל "באלגן" במחזור ואו הפסקת מחזור אם התרופה אמורה רק להקשר לתאי השד ? אם עדים ממשיך להווצר אסטרוגן בגוף, למה יש יובש בנרתיק ? הרי היובש נוצר כאשר הבלוטה בנרתיק לא מקבלת "הודעה" מהאסטרוגנים לייצר את נוזל הסיכוך, אם אפשר אשמח לקבל קצת הסבר למה נוצר קטרקט ? לא ברור לי כל התופעות לוואי ונשמע לי בעייתי לשפר סיכויים לא לחלות בסרטן שד וכנגד להסתכן בלחלות בסרטן רחם ? אני יודעת שאשה בריאה שמגיעה לגיל המעבר מקבלת הורמונים כדי להקל על תופעות גיל המעבר, האם חולות סרטן צריכות לסבול בשקט רק כדי לשרוד, מה אם איכות החיים ? אני צריכה לקבל החלטה באם אני רוצה לקחת טמוקסיפן, והיות ואני לא עברתי טיפולים כימותרפיים, זווית הראיה שלי ממקום של "בריאה" (אני מקבלת את עצמי אחרי הכריתה ואין לי בעיה עם זה, לא שאני הכי מרוצה, ולא שלא פחדתי ובכיתי, אבל אני לא מתבישת ולא בדיכאון) קשה לי לקבל החלטה שאני יודעת שתהרוס לי את איכות החיים ותסכן אותי בסרטן רחם, קטרקט, טרומבוזה, שבץ במוח דכאון ועוד. אני רוצה עוד להבין למה עכשיו אחרי שאני לכאורה "נקיה" ולא היה כלום בבלוטות (15 בלוטות) אני צריכה את התרופה: האם זה מפני החשש שאיזה מיקרו-תא עבר למקום אחר בגוף או בגלל הסכנה שאני עדיין מייצרת תאים ? או אולי זה בגלל מסע פרסום מוצלח שעשתה חברת התרופות שמייצרת את הטמוקסיפן ? אני רוצה להבין כדי שיהיה לי קל לקבל החלטה: אם זה לקחת טמוקסיפן ולקבל בהבנה את כל תופעות הלווי, על מנת שיהיה לי קל נפשית להתמודד איתן, או לא לקחת ולדעת מה הסיכון שאני לוקחת על עצמי ? תודה מראש זיוה

טיפול בטמוכסיפן אצל אישה עם שחלות פעילות אינו גורם לכל סיכון ברחם. המחקרים הוכיחו חד משמעית שאין עלייה בהופעת פתולוגיות של רירית הרחם כולל אל של סרטן רירית הרחם אצל נשים עם פעילות שחלית המטופלות עם טמוכסיפן. סרטן רירית הרחם נדיר לפני גיל המעבר גם אצל מטופלות עם טמוכסיפן. מצד שני טמוכסיפן מגרה את השחלות לפעילות רבה מהרגיל ויכול לגרום לציסטות שפירות, ורמות גבוהות של אסטרוגן. דבר זה יכול לגרום לשיבושים במחזורים. על כן יש לבצע מעקב מחזורים, מעקב אולטרהסאונד לברר באם יש ציסטות בשחלות ולעקוב אחר רמת האסטרדיול בדם. במקרים מסויימים נותנים זריקות זלודקס ל 2-3 חדשים בכדי להמיס את הציסטות ולהעלים את האסטרדיול. כמו כן יש לדאוד לגרימת מחזורים סדירים גם תוך מתן תכשירי פרוגסטרון פעם בחודש למספר ימים לפי הצורך. במקביל יש לדאוג לאמצעי מניעה. לסיכום אינני רואה בעייה בקלת טמוכסיפן. חשיבותו הטיפולית עולה אלפי מונים על הסיכונים הפוטנציאליים ומניטור נכון אצל רופא שמכיר את הנושא תמנע כל הפרעה משמעותית.

מהן זריקות זלודקס ? האם מתן פרוגרסטרון לא גורם לשיעור יתר והשמנה או שאני מבלבלת עם הורמון אחר ? האם כל הסיפור הנ"ל אומר שאני צריכה להתחיל לבלות בקופת חולים ובבדיקות כל הזמן ? מה לגבי כאבים בשרירים, אני הבנתי שכאשר מתחילים לקחת את הטמוקסיפין מתחילים להרגיש חולים, חולשות תופעות לוואי וכדומה האם כל הפחד הוא ממיקרו-תאים סרטניים שמפוזרים בגוף ולא עברו דרך הבלוטות ? כי הרי עכשיו אכנס למעקב צפוף של השד השני. מה כנגד מה, ההסתכנות בכריתת השד השני מול פגיעה באיכות החיים היום יומית או התפרצות במקום אחר חיוני יותר ? הרי בכל מקרה הטמוקסיפן לא ימנע סרטן אלא רק יעצור אם יתפרץ וגם זה לא תמיד עוזר אני רוצה להבין