לצוות אחת מתשע ולבעלות נסיון

הי חזרתי אליכם לאחר די הרבה זמן, (הייתי בישראל מסיבות פרטיות ומצערות) וכמובן שמעתי על האונקולוגיות שלנו שבינתיים עזבו לצערי הרב את הפורום. מאוד מקווה שיחזרו. בעוד שלושה שבועות אני עוברת ניתוח להורדת השד ורציתי לדעת למה להתכונן. אולי זו שאלה טיפשית ואולי נאיבית מצידי ואני יודעת כי כל אחת ותחושתה היא ואיך היא עוברת את הניתוח. כל רצוני לדעת למה להכין את עצמי. הניתוח אצלנו הוא רק אישפוז יום, ולאחר מכן אחות מגיעה הביתה לבדיקה. אשמח לקבל רעיונות ועיצות מכן. תודה, אתי

שלום אתי, יועצת הפורום שלנו בתחום האונקולוגיה היא ד"ר עברון, היא כרגע בחו"ל בכנס עד ה- 31.10 אבל היא תשמח לענות לכל תשובה שתזדקקי לה. בנוסף באתר עמותת אחת מתשע הוקדש פרק על ניתוחי שד לנוחיותך הועתק הפרק לאתר:- עם קישורים נוספים לפרקים שאולי יוכלו לעזור לך. ניתוחי שד ניתוח הוא הטיפול הראשוני הנפוץ ביותר בגידול סרטני בשד. לעתים יבצעו טיפולים כימותרפים או הורמונלים לפני הניתוח, במטרה להביא להקטנת הגידול. גישה טיפולית זו מקובלת בעיקר במקרים של התפתחות מהירה של הגידול, או במקרים בהם הניתוח הצפוי הוא של כריתה מלאה בעוד האישה מעונינת לשמר את השד ככל שניתן. את הניתוחים להסרת הגידול ניתן לסווג לשני סוגים עיקריים : - כריתה חלקית של השד ( partial mastectomy ), הנקראת בעברית גם ניתוח משמר שד. במושג זה נכללים ניתוחים החל מלמפקטומי ( lumpectomy , או חתך מקומי רחב wide excision ) שפירושו הסרת הגידול יחד עם כמות קטנה של הרקמה המקיפה אותו, ועד כריתת רביע (quadrantectomy), הכרוכה בהסרת כרבע מהשד. - כריתה מלאה של השד ( total mastectomy ) הכרוכה בהסרה של כל רקמת השד. גם בניתוח זה קיימות דרגות שונות, החל מכריתה פשוטה בה מסירים רק את רקמת השד וכלה בכריתה רדיקלית מותאמת ( modified radical mastectomy ) כאשר מסירים את כל השד ולעתים גם חלק משריר בית החזה. בכל אחד מהניתוחים הללו יתכן מצב בו יהיה צורך להוציא גם חלק, או את כל, קישוריות הלימפה אשר בבית השחי על מנת לבדוק אם הן נגועות. אחד האמצעים החדשנים לבדיקה האם הגידול התפשט לבלוטות הלימפה היא טכניקת "בלוטת הזקיף" sentinel node biopsy , עליה ניתן לקרוא בהרחבה בפרק הבדיקות. איזה ניתוח לעשות ? ההחלטה לגבי סוג הניתוח שכדאי לבצע היא ההחלטה המשמעותית הראשונה בסדרה ארוכה של החלטות שיהיה עליך לקבל במהלך הטיפול וההחלמה. לפני קבלת ההחלטה חשוב שיהיה בידייך כל המידע הדרוש על כל אחד מסוגי הניתוח המוצעים לך, ועל ההשלכות שיהיו לו על חייך בעתיד. במקרים רבים של סרטן שד ראשוני מקובל לבצע למפקטומי – שהוא ניתוח משמר שד. בהמשך, כהשלמה לניתוח, תקבל האישה גם הקרנות על מנת לוודא שכל התאים הסרטניים באזור חוסלו. מחקרים עדכניים הוכיחו שאחוזי ההחלמה מסרטן השד בטווח הארוך אינם מושפעים מסוג הניתוח שמבוצע ( כריתה מלאה או כריתה חלקית ) וכיום, במידה ומצב הגידול מאפשר זאת, ניתוח משמר שד המלווה בהקרנות היא בדרך כלל האפשרות המועדפת. כאשר הרופא ממליץ על כריתה מלאה יש בודאי סיבות לכך, וחשוב לבקש ממנו הסבר מלא. הנחת היסוד היא שהמנתח יפעל להשגת התוצאות הקוסמטיות הטובות ביותר מבלי לפגוע בסיכוי של הוצאת הגידול כולו. ההחלטה לגבי הכריתה החלקית שתבוצע תהיה מבוססת על סוג הגידול, גודלו, מיקומו בתוך השד, ובאיזה היקף יהיה צורך להסיר את הרקמה העוטפת אותו . ההחלטה תהיה תלויה גם בגודל שדייך. כריתה מלאה תועדף כאשר : - הגידול נמצא במרכז השד או ישירות מאחורי הפטמה - השד קטן וכריתה חלקית תגרום לעיוות - ישנם מספר מוקדי סרטן או מוקדים טרום-סרטנים בשד - האישה מעדיפה כריתה מלאה למפקטומי או חתך מקומי רחב - ניתוח משמר שד ( lumpectomy OR wide excision ) המושג למפקטומי ( lumpectomy ) הוא שם כולל למספר הליכים ניתוחיים שונים : כריתה חלקית ( partial mastectomy ); חתך נרחב ( wide excision ); כריתה קטעית ( segmental mastectomy ) וכריתת רביע ( quadrantectomy ). למעשה אף אחד מהמושגים הללו אינו מדויק – כמו שכריתת רביע אין משמעותה שכורתים רבע מן השד, כך גם החלק של השד אותו כורתים בכריתה חלקית יכול לנוע בין % 1 ל- % 50 , והקטע המוצא מן השד יכול להיות בכל גודל. היקף הלמפקטומי תלוי בממדי הגוש. "חתך רחב" פירושו שהוצאת רקמת השד כוללת את הסרת הרקמה שבשוליים סביב הגוש. מהלך הניתוח נחשב לסטנדרטי. המנתח מתחיל בהוצאת פלח מרקמת השד ( כמו פלח מתפוז ) ובמידת הצורך ממשיך לעומק, עד לרמה של שריר בית החזה. חתיכת הרקמה המוצאת נמסרת מיידית לבדיקה פתולוגית ואת הרקמה והעור תופרים לסגירת החתך. לאחר למפקטומי החתך בשד אינו גורם לבעיות בדרך כלל. תיתכן אבדן תחושה באזור החתך, מה שאינו צפוי להשתנות עם הזמן או לאחר תקופה ארוכה. כמו כן יתכן שצורת השד וגודלו לאחר הכריתה החלקית יהיו שונים מאלה של השד השני. אם הוסרה חתיכה גדולה יחסית מהשד הוא יהיה מעוות. ניתוח כריתה חלקית אינו נחשב לניתוח מסוכן. יחד עם זאת – כמו לגבי כל הליך רפואי צפוי – חשוב להכיר את הסיכונים הכרוכים ואת תופעות הלוואי העלולות להתעורר. הסיכונים ותופעות הלוואי הצפויים במקרה של ניתוח משמר שד תלויים בעיקר בגודל הגוש שהוצא. אם שדייך נותרו א-סימטריות לאחר הניתוח תוכלי להשתמש בריפודיות הנקראות "צדפים" ( shells ), וללובשן בתוך החזייה. בארץ ה"צדפים" אינם כלולים בסל הבריאות. ניתן גם לבצע ניתוח שחזור שד למלא את החסר בשד המנותח. לחלופין, אם שדייך היו גדולים מלכתחילה, ייתכן ותרצי לבצע הקטנה של השד השני. תמיד כדאי לבדוק ולשקול את סיכויי הניתוח מול הסיכונים ואת ההשלכות הנובעות מההחלטה. שחזור שד בעקבות כריתה חלקית אינו כלול בסל הבריאות. הטיפול המשלים לכריתה חלקית הוא בהקרנות ( ( radiation, במטרה למנוע חזרה של הסרטן במקום המנותח – "חזרה מקומית" (local recurrence ). מחקרים עדכניים הוכיחו שאחוזי החזרה המקומית אצל נשים שטופלו בכריתה חלקית עם הקרנות זהים לאחוזים אצל נשים שעברו כריתה מלאה ( % 10 - % 8 ) , בעוד שאצל נשים שעברו כריתה חלקית ללא טיפול משלים של הקרנות אחוזי החזרה המקומית הגיעו ל- % 39 . כריתה מלאה –Mastectomy יש להבחין בין המושגים "כריתה מלאה טוטאלית" , "כריתה רדיקלית מותאמת" (modified radical mastectomy ) ו- "כריתה מלאה רדיקלית". השיטה הנפוצה ביותר כיום לביצוע מסטקטומי היא ה"כריתה רדיקלית מותאמת" בה מסירים את כל השד וכן קשריות לימפה בדרגה I ו- II ( מתוך III ) מבית השחי. הכריתה הרדיקלית בה מוציאים גם את שריר בית החזה אינה נפוצה היום היות ובניתוח כזה נגרםעיוות קשה של הגוף ולא הוכח שהוא משפר את סיכויי ההחלמה מהמחלה. למעשה הכריתה הטוטאלית של היום אינה מסירה את כל רקמת השד אלא רק את מקסימום הרקמה שניתן להסיר. במה כרוך הניתוח ? רקמת השד מתפרשת בין עצם הבריח עד האזור התחתון של הצלעות , ומעצם בית החזה עד לשריר שמאחורי בית השחי. הניתוח מתחיל עם חתך אליפטי במרכז השד באזור הפטמה וממשיך בהסרת מירב רקמת השד מתחת לעור עד לעצם הבריח, עצם החזה, הצלעות, והשריר שמאחורי בית השחי, כל זאת תוך השארת השריר במקומו. במהלך הניתוח ובמקרה הצורך יסיר המנתח גם בלוטות לימפה מבית השחי. הסיכונים הכרוכים בהסרת בלוטות הלימפה הם אבדן תחושה זמנית או ממושכת, דלקת ורידים, התנפחויות ונוקשות בעצם השכם, קיים גם סיכון של התפתחות לימפדמה בעתיד. לסגירת החתך תופרים את מתלי העור אחד לשני, וכך נוצרת צלקת רוחב שטוחה . בעקבות הניתוח יתכן ויצטברו נוזלים במקום בו היה השד, ועל מנת למנוע זאת מחדירים צינור ניקוז עם נקז בקצה. הנוזל מצטבר בנקז. בהתחלה יהיו בו עקבות דם מהניתוח, ולאחר מכן הוא יהפוך להיות שקוף. חשוב מאד לשמור את היד בתנועה כדי למנוע היווצרות נוקשות. הדרכה לביצוע התרגילים תינתן לך בוודאי על ידי פיזיוטרפיסט\ית עוד במהלך השהות בבית החולים לאחר הניתוח. התרגילים יותאמו לך אישית וחשוב להקפיד לבצעם על מנת להבטיח מתיחה של הצלקת, ותנועה חופשית של הכתף ושל הזרוע, ולשמירה על זקיפות הגוף. דאגי לקבל מהפיזיוטרפיסט\ית או מהאחות בבית החולים הנחיות אישיות ומפורטות לתרגילים המומלצים לביצוע גם לאחר השחרור מבית החולים . ככלל הקפידי על ביצוע התרגילים באיטיות, מספר פעמים ביום למשך זמן קצר, והימנעי מלעבור את נקודת הכאב. במידה ותרגישי צורך בכך מומלץ לפנות לפיזיוטרפיסט\ית מקצועי\ת אשר ינחו אותך ויעזרו לך בביצוע התרגילים. במידה ותבחרי לבצע שחזור שד מיידי כחלק מהניתוח ישתתף גם המנתח הפלסטי בצוות ויתחיל בביצוע השחזור עם השלמת הסרת הרקמה. שחזור שד בעקבות כריתה מלאה כלול בסל הבריאות. ברוב המקרים חובשים את החתך בתחבושת עבה המקיפה את הגוף, מה שנותן למנותחת את ההרגשה שהיא מוגנת אחרי הניתוח. התחבושת תוחלף לאחר שלושה – ארבעה ימים, כאשר הפרשת הנוזלים תסתיים וניתן יהיה גם לנתק את הנקז. בעקבות הכריתה המלאה הנושא נדון בהרחבה בפרק בעיות לאחר ניתוח לטיפול בסרטן השד באתר זה. לאחר כריתת השד יש אבדן תחושה באזור מכיוון שבמהלך הניתוח נחתכים העצבים שבאזור. לעתים חוזרת מידה מסוימת של התחושה, אך לא תמיד זו תחושה נעימה והיא מתבטאת בעקצוץ דומה ל"הירדמות". מוכרת גם תופעת ה"פנטום", תחושה כאילו האיבר שנכרת – השד – עדיין שם . תחושות אלו נעלמות בהדרגה ככל שהגוף מתאים את עצמו למצב החדש. כריתה מלאה גורמת לשינוי באספקת הדם לעור השד. לאחר סגירת החתך יתכן ולא תהיה אספקת דם מספקת למתלה העור המכסה את החתך. העור יגווע וייוצר גלד אשר ינשור לאחר החלמת הפצע. אין זה סיבוך שגרתי לאחר הניתוח. לפעמים, לאחר שמנתקים את הנקז, ממשיכים נוזלים להצטבר מתחת לצלקת. את זאת מרגישים כאשר המקום מתנפח או כאשר יש רעשי "פכפוך". ברוב המקרים יתנדפו נוזלים אלו מעצמם, אך במידה ומדובר בכמות גדולה יתכן ויהיה צורך לבצע ניקוז. "חזרה מקומית" (local recurrence ) של הסרטן עלולה להתרחש במיקומו המקורי, בצלקת, או בעצם בית החזה. במקרה כזה מקובל להניח שאלו גידולים מתוך תאים שלא נוקו כראוי בטיפול המקורי, או עקב התפשטות תאים ממאירים מהצלקת באמצעות זרם הדם. במקרה כזה יהיה צורך בניתוח נוסף כדי לנקותם. "חזרה אזורית" ( regional recurrence ) מתרחשת כאשר המחלה חוזרת בבלוטות הלימפה שבאזור בית השחי או מעל לעצם הבריח. חזרה אזורית בבלוטות הלימפה שבצוואר או מעל לעצם הבריח נחשבת לחמורה יותר מאשר אם זה קורה בבית השחי, עקב הסיכון של התפשטות מהירה יותר של הסרטן. צלקות צלקות הן תוצאה בלתי נמנעת של ניתוחים בשד. מראה הצלקת תלוי לא רק בהיקף הניתוח אלא גם בצבע העור, גודל השד, סוג הניתוח שבוצע, ומהלך ההחלמה הפיזית האישית של כל אחת ואחת. על מנת שלא תופתעי מהתוצאות לאחר הניתוח בקשי מהרופא להראות לך צילומים של תוצאות ניתוחים דומים שבוצעו אצל נשים אחרות. חשוב לזכור גם שניתן לעשות ניתוח פלסטי לצלקת לשיפור המראה בשלב מאוחר יותר. לאחר מסטקטומי תעבור כשנה עד שהחתך יגליד לחלוטין. במהלך תקופה זו קשה לדעת אם בעיה המתעוררת היא זמנית וצפויה לחלוף עם הזמן או האם מדובר בתופעה קבועה. בכל מקרה כדאי לשוחח על כל בעיה עם המנתח , ולזכור שלא חייבים לחכות שנה שלמה אם רוצים לבצע ניתוח נוסף לתיקון . הצלקת עלולה להיות מוגבהת, כאילו מלאה בעודפי עור – מה שנקרא "צלקת קלויד ( "keloid scar ). תופעה זו היא תוצאה של מאמץ תוקפני במיוחד של המערכת החיסונית בגוף לרפא את הפצע - הגוף ממשיך למלא את הצלקת בקולגן זמן רב לאחר שהפצע כבר נסגר. הנטייה להיווצרות צלקת קלויד היא כנראה תורשתית ולא ניתן לעשות הרבה נגד זה. מנתח פלסטי יכול לתקן את מראה הצלקת. ניתוח במקרה של קרצינומה לא פולשנית (קרצינומה אינ-סיטו) Carcinoma in Situ לגידול סרטני (שאת) לא פולשני ( in situ ) יש הפוטנציאל להפוך במשך הזמן לגידול פולשני. יחד עם זאת לא ניתן היום עדיין לצפות איזה גידול אכן יהפוך לסרטני ואיזה לא. מה שכבר ידוע זה שאם מסירים את כל רקמת השד ( כמו במסטקטומי) הסיכוי להחלמה גבוה ביותר והסיכוי לחזרת הגידול קטן ביותר. בעבר משמעות הדבר הייתה שכל אישה עם גידול סרטני לא פולשני עברה ניתוח כריתה מלאה. כיום נוהגים לבצע כריתה מלאה רק כאשר הסרטן התפשט בתוך השד. ברוב המקרים חתך מקומי רחב (למפקטומי) ובעקבותיו הקרנות נחשב לטיפול מספיק בסוג זה של גידול . במקרים אחדים, כאשר אזור הגידול הלא-פולשני שהוסר הוא קטן ביותר, לא נדרש טיפול מסייע כלשהו בעקבות הניתוח והאישה תידרש רק לבצע מעקב רפואי שוטף – בדיקה קלינית וממוגרפיה. ניתוח שחזור שד מידע מקיף על הנושא ניתן למצוא בפרק על שחזור שד באתר זה. כריתה מניעתית של השד\ים והשחלות כריתת שד\יים מניעתית היא פעולה כירורגית של הסרת השד האחד, או שני השדים, מתוך כוונה למנוע או להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד. במקרה של כריתה מניעתית מדובר בניתוח של כריתה טוטלית – הסרת כל רקמת השד והפטמה. האופציה של כריתה מניעתית עשויה להישקל במספר מקרים: - נשים שכבר עברו כריתה של שד אחד בעקבות סרטן שד עשויות לרצות לכרות גם את השד השני במטרה למנוע התפתחות גידול גם בו. - כריתה מניעתית יכולה להיות אופציה לנשים עם היסטוריה משפחתית משמעותית של סרטן שד, במיוחד אם מספר קרובות משפחה בדרגה ראשונה חלו במחלה בגיל צעיר (פחות מ- 50 ). - כריתה מניעתית יכולה להיות אופציה לנשים שנמצאו נשאיות של מוטציות גנטיות שהוכחו כעלולות לגרום לסרטן שד ( BRACA1, BRCA2 ). בפני נשים אלו עומדת גם האופציה לבצע כריתה מניעתית של השחלות. יש לשקול בכובד ראש אופציה זו מכיוון שנשים שהן נשאיות המוטציה BRCA1 נמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן השחלות. - כריתה מניעתית היא לפעמים אופציה המוצעת לחולות שהגידול שלהן הוגדר כ - lobular carcinoma in situ (סרטן לא פולשני המתפתח באונות השד המייצרות את החלב ) ואשר נמצאות כתוצאה מכך בסיכון מוגבר לפתח סרטן שד באותו שד ו\או בשד השני. - לעתים רחוקות תישקל האופציה של כריתה מניעתית אצל נשים שיש להן הסתיידויות זעירות ( microcalcifications ) מפוזרות במקומות שונים בשד, או אצל נשים עם צפיפות שד גבוהה במיוחד ( במיוחד מדובר בנשים שכבר עברו כריתה של שד אחד ) . תופעות אלו קשורות לסיכון מוגבר לסרטן השד וגם מקשות על זיהוי תופעות חריגות בשד בעת ביצוע סריקות. למרות שכריתה מניעתית עשויה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד אין כל בטחון שהליך קיצוני כזה אכן יבטיח לאישה הגנה מפני המחלה. גם החוקרים חלוקים בדעותיהם ומחקרים חדשים בעד ונגד הכריתה המניעתית מתפרסמים חדשות לבקרים. בעבודה שפורסמה באוגוסט 2002 בירחון של המכון האמריקאי לחקר הסרטן Journal of the National Cancer Institute ( JNCI 94 : 1221-1226: 2002 ) יש ניסיון "לצנן" את המרוץ אחרי כריתת שדיים מניעתית, שהתבסס על הערכת סיכון, כנראה מוגזמת ( למעלה מ- % 80 ), של נשאיות מוטציות הגנים BRCA1, 2 לחלות בסרטן השד . נמצא כי קיימת האפשרות שנשים עם אותן המוטציות תמצאנה בדרגות סיכון שונות, ולעתים נמוכות יותר מהמוזכר לעיל, אם כי ההסבר לכך אינו ידוע בשלב זה. המסקנה המתבקשת היא שיש צורך לפתח דרכים לשיפור הערכת רמת הסיכון לפני שנותנים המלצה גורפת לכריתת שד מניעתית. לפני שמקבלים החלטה על צעד כה קיצוני וקשה מומלץ לאסוף את מירב המידע הקיים על הנושא, לקבל מספר חוות דעת רפואיות, להתייעץ עם בני משפחה קרובים ועם נשים שעברו את הניתוח, ורק אז לשקול את כל השלכות ולקבל החלטה. אנו מאחלות לך החלמה מהירה ואנו נמצאות כאן תמיד לרשותך. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום למנהלת הפורום, אשתי חולה בסרטן השד, מחלתה נתגלתה בבדיקה שגרתית לפני מספר חדשים והיא מקבלת טיפול מצויין. מיום גילוי המחלה היה אתר הפורום מקום שביקרנו בו רבות גם כדי לקרוא מנסיונן של אחרות וגם כדי לשאול שאלות ולקבל תשובות מהירות מנשים שחלו במחלה זו וגם מהרופאות ד"ר בן ברוך וד"ר לאופר. ראוי לציין כי תשובות הרופאות ניצנו במהירות וענייניות ונתנו מענה לדאגות ולבטים. כיום, הפך הפורום לצערי למקום לא נעים לא ידידותי ולא ענייני. אם אשה השואלת שאלה מקבלת תשובה שהרופאה בכנס בחו"ל ובנוסף ציטוט ארוך מחומר שנמצא באתר וסביר שאותה שואלת כבר ראתה אותו הרי שהפורום הפך גם למקום לא ענייני ואולי אף פאתטי. סוגיות פוליטיות ומאבקי כוחות בין גורמים שונים ומשונים אינם ואסור שיהפכו את הפורום למה שהוא נראה כעת שזה בוודאי מרחק רב מהמקום החם הידידותי והמסביר פנים שהיה עד שהחליט המחליט לפגוע בכך. טוב תעשו אם תתעשתו ותתקנו ויפה שעה אחת קודם.

שלום אתי קודם כל מאיפה את?מה זה אצלינו? כי גם כאן האשפוז הוא רק יום.ולאחר הניתוח בכלל לא כואב. כל מה שצריך זה להתרגל אחר כך למצב החדש(טכנית). אם תרצי עוד פרטים אשמח לעזור. להתראות ובהצלחה

הי אמיליה אני שולחת מטורונטו קנדה. אני גרה כאן. חשבתי שבארץ זה קצת שונה. לפי הכתבה שאחת מתשע שלחה יש לנקז נוזלים. האם אחות מגיעה הביתה לנקז הנוזלים או שצריכים להגיע לקופת חולים או לבית חולים? או מה לגבי הפיסיוטרפיה?. אצלנו הצוות נשלח הביתה. למעשה הכתבה גילתה לי פרטים לא היו ידועים לי. הנושא חדש לי לחלוטין. רציתי לדעת מה קורה וקרה עם נשים שעברו את התקופה הקשה הזאת, ואין הן הסתדרו לאחר מכן. תודה על ההתעניינות, אתי

לאתי הרחוקה שלום, אני עברתי את הניתוח הזה. טכנית ורפואית - הניתוח נחשב פשוט, וללא סיבוכים (בהנחה שלא עושים שחזור מיידי כמובן) . הייתי אומרת שההתאוששות הפיזית ממנו היא יחסית מהירה - תוך שבועיים אפשר כבר לחזור לשגרה. הבעיה , עד כמה שאני חווה אותה היא נפשית. עדיין קשה לי מאוד להשלים עם האובדן, ולהרגיש שלמה עם גופי . אני יודעת שזה לא קשור לגיל, אבל אני יחסית צעירה ולכן האובדן קשה לי מאוד . ישנה עוד בעיה - שכל האזור הוא חסר תחושה , לתקופה ארוכה, וזה אי נוחות משמעותית לפחות לגבי. ודבר אחרון- אם יסירו גם בלוטותת לימפה - יש סכנה של למפדמה, - נפיחות ביד , שלצערי הרב, גם את הצרה הזו עלה בגורלי להכיר... לגבי ניקוז - אני יצאתי מבית החולים עם 2 נקזים, שאותן יש לרוקן כל כמה שעות וגם לעשות רישום כמה נוזלים נוקזו בנקז (יש קוי מדידה) . אחרי 10 ימים הוציאו לי אותם. אבל ייתכן שיוציאו לך אחד כבר ביציאתך מבית החולים. מה שחשוב הוא שאם יש לך חום 38 ומעלה - לטוס לבית חולים כי אז זה אומר שאולי יש לך זיהום - או משהו שעלול להתפתח לזיהום, ואז עדיף לטפל בזה עוד בהתחלה, אני מדברת מנסיון. מה שבטוח - יש ניתוחים הרבה יותר קשים מזה, אבל לפחות אפשר להתנחם שאופציה לשחזור תמיד קיימת... שיהיה בהצלחה והרבה בריאות .