מרתון צ'י קונג. אירוע ייחודי.

גם אני הייתי שם, היה מאוד מאוד מרגש. המוסיקה שסיני מוסיף לתרגילים הופכת אותם למעין ריקודים קטנים ויפים, היא מאפשרת לשקוע לתוך הנעימות של המוסיקה ולתרגל תוך הנאה גם מהתנועה וגם מהשמיעה. חוץ מזה, כשהייתי שם, כחלק מקהל גדול שעושה ביחד את אותן התנועות הרגשתי פתאום שיש סיכוי שאם עוד ועוד אנשים יעשו צ'י קונג ועל ידי כך יכנסו עמוק יותר אל תוך עצמם וישקעו בהנאה של התנועה ובתחושות הבריאות שהיא מיצרת, אולי ימצא פיתרון עמוק ואמיתי להרבה מן הבעיות שאנחנו מתמודדים איתן בימים אלה גם במישורים גדולים יותר וציבוריים יותר.

אכן מסכים איתך גרשון שזה היה מפגש מענין ומפרה וכל הכבוד לסיני שטרח וייזם את הסדנא הזו .

המרתון היה באמת מדהים וחשוב לציין שהדגש היה על סינכרון המוזיקה עם התנועות שמוסיף לדעתי רובד נוסף בהשפעה של התירגול על המתרגל , חשוב לציין שהמוזיקה המדהימה של סיני נאספת כ- 30 שנה . ישנם מתרגלים רבים שלא מיחסים חשיבות רבה למוסיקה המותאמת ומעדיפים לשים מוסיקת רקע שתתאים לכול התרגול ולדעתי זה חבל. מחקה למפגש הבא.

עם כל הכבוד ליתרונות המוסיקה כשלעצמה, יש לציין ששימוש במוסיקה בזמן תרגול צ'י קונג הוא תוצר ניו-אייג'י ובהחלט לא מסורתי. בעבר אם מישהו תרגל קונג פו או צ'י קונג והשמיעו לו ברקע מוסיקה היה זה סימן לכך שבזים לאמנותו ורואים בה אמנות נחותה. צ'י קונג הוא אימון פנימי של הצ'י, וכל מי שרואה בו סוג של תנועה רכה או ריקודים סיניים, לא יודע מהו הצ'י קונג ומה עצמתו האמיתית וזה באמת חבל..