אני נואשת וזקוקה דחופות לעצה...

שלום רב, אני כותבת לכם כאן, כי אני נואשת וזקוקה לעצה אובייקטיבית. אני בת 35, נשואה 12 שנים, 2 ילדים. לאחרונה בעלי התחיל להתנהג בצורה מוזרה. הוא הפך ללא רגוע, עצבני, טרוד, הסתגר בתוך עצמו, ללא סבלנות אליי או אל ילדינו. האווירה בבית לא רגילה וכבדה. עד לפני כמה חודשים הוא התנהג רגיל ופתאום הוא השתנה. הוא החל להסתובב עם ידיד חדש שאיני מכירה. אמר שהם מכירים במסגרת העבודה. התחילו לסוע יחד לחופשות קצרות. זה נראה לי מוזר מאוד, כי בניגוד לחברים אחרים על החבר הזה לא ידעתי כלום. בנסיעות הוא לא השאיר פרטים (כאילו שכח) ויכולתי להתקשר רק לנייד שלו. התחלתי לחשוד ולדמיין כל מיני סיטואציות מטורפות. החלטתי לדבר איתו ישירות ולהתעמת על העניין. אחרי עימות ממושך אתו הוא התוודה ואמר שהוא ביסקסואל. מסתבר, שקצת אחרי החתונה שלנו הוא יצא עם גברים אקראיים שפגש בכל מיני מקומות במשך היום ושכב אתם. אני שהייתי עסוקה עם הילדים ובעבודה והייתי רגילה לשובו הביתה בשעות מאוחרות לא שמתי לב לשום דבר. גם הבחנתי בהתנהגות נשית לאורך השנים, אבל אהבתי אותו מאוד והוא היה חבר טוב עבורי, כך שהתעלמתי ולא ייחסתי לה חשיבות. בהמשך העימות בינינו, אחרי כמה ימים, כשאני כבר מבולבלת ומנסה לחשוב מה לעשות (בלי יכולת לספר על כך לאיש)התברר לי, שהוא מאוהב בחבר החדש ורוצה גם להמשיך אתו את הרומן וגם לשמור על מסגרת משפחתית. הסברתי לו שאינני מוכנה לכזה סידור. הכרחתי אותו לבחור בין המאהב לבין המשפחה. אחרי כמה ימים נוספים הוא אמר שחשב על הכול ושהוא בוחר במשפחה. הבטיח שיעזוב את המאהב. אמר שאני הדבר הכי חשוב בעבורו והכי טוב שקרה לו מעולם. אני עדיין תחת שוק נורא. אני לא יודעת אם להתגרש או להישאר אתו. אינני יודעת איך אקיים אתו יחסי אישות.אני דואגת גם לגבי מחלות שאולי נחשף אליהן. כועסת שבגד, ששיקר, שרימה, שסיכן אותי ואת הילדים. אני מרגישה נבגדת, מושפלת, מרומה וכואבת, ומצד שני אני פוחדת לצאת לחיים חדשים ולוותר עליו לחלוטין. הוא גבר יפה וכאריזמתי, הוא מפרנס יפה, ברוב הזמן טיפוס משפחתי, אבל מצד שני גם אגואיסט בהרבה מקרים, נרקיס אמתי ובהחלט לא ישר. אני חושבת שאני מכורה אליו כמו לסם, וכביכול צריכה לעבור גמילה כדי לוותר עליו. עכשיו חיי אינם חיים... הנואשת.

שלום יעל, לדעתי, את עונה לעצמך בסוף הפנייה. לפי תיאורייך, ולאו דווקא אך ורק בגלל משיכתו של בעלך לגברים, הגיע הזמן "לצאת לחיים חדשים", כפי שניסחת זאת כה יפה. עצם הציפייה של בעלך להמשיך קשר עם מישהו שהוא מאוהב בו במקביל לנישואין נשמעת אגואיסטית וחסרת התחשבות. בוודאי שהנישואין איתך "משתלמים" לו, שכן הבית מהווה עבורו חוף מבטחים נורמטיבי, חוסך ממנו את הקשיים שביציאה מהארון ועוד. הבעיה היא שבאיזה שהוא מקום זה משתלם גם לך כי את פוחדת לעזוב אותו ולצאת לחיים חדשים, לוותר על "שירותיו" כמפרנס ואולי לפרנס את עצמך (מעבר לדמי המזונות שיהיה חייב בהם לך ולילדים אם תתגרשו), לעמוד ברשות עצמך ולבחור בן זוג מעמדה של יכולת לחיות גם לבד. המהירות שבה הוא ויתר לכאורה על המאהב מציבה גם סימן שאלה גדול באשר לאמיתות הדברים, הגם שאת אומרת שאינו ישר. לסיכום, המלצתי לך לפנות לייעוץ מקצועי במטרה לגייס תמיכה וכוחות להיפרד מבעלך ולצאת לחיים עצמאיים, כל עוד את צעירה יחסית, יכולה לרכוש מקצוע (אם אין לך) ולעמוד ברשות עצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il