בור אפל ללא תחתית...אני לא ייצא מזה לעולם. גמור

שלום לד"ר כיום אני בן 21. אני בכלל לא יודע איך להתחיל.. החיים שלי הם פשוט אסון ואני כל כך בודד וקרוע פנימית שזה דקה לפני התרסקות ושגעון. אז ככה, הבעיה היא שמאז שאני זוכר את עצמי(גיל 3) אני מרגיש כמו אישה. בגיל 5 דמיינתי שיש לי קוקו של בנות כשאני רץ, עד היום כשאני הולך ברחוב אני בדמיוני נראה כמו אישה מהממת שגברים מסתכלים עליה ובתת מודע אני שואלת את עצמי תוך כדי איך זה שגברים לא מתחילים איתי אני הרי מרגישה כ"כ אישה ונקבה מבפנים ואפילו הגוף שלי וההליכה שלי הכי נשית בעולם, חלמתי להיות ועד היום משאלת הלב הכי גדולה שלי היא פשוט להיות מי שאני. לבינתיים אני מממשת את עצם הנשיות שלי כאישה ומוח נשי בגוף של גבר בכל מיני צורות-לייזר בכל הגוף והפנים, גוף רזה ונשי , שיער ארוך, גבות וכל מיני דברים קטנים שגורמים לי להרגיש מי שאני, אישה. אני בד"כ מדברת בלשון נקבה על עצמי אבל כאן אני כותב לך כזכר בכדי שתבין שאני עדיין בחור. בחור קרוע לגמרי. אני מפחדת לצאת מהארון ולהתחיל בתהליך בגלל איך שהמשפחה שלי ואבא שלי יגיב. מה גם שחונכתי בבית דתי, ויש לי שמרנות טבעית בכל הנוגע לשינוי מין למרות שאני אישה בגוף של גבר!!! ובגלל זה בעצם מלקה את עצמי בכל יום ויום שאני נשארת בו גבר. אני כ"כ בודדה, מרגישה לא מחוזרת, אישה גברית ומכוערת, מרגישה שמתייחסים אלי כגבר וכשקוראים לי "אדוני" זה הדבר הכי פוגע בעולם מבחינתי. כשגבר ברחוב יטפח לי על השכם אני ירגיש שאמנם הוא מחבב אותי כ"בחור"-ונעלבת מזה- בזמן שאת כל הכוסיות האחרות הבנות האמיתיות הוא רק חולם יומם וליל בעוד אני אומרת לעצמי שאם רק הייתי אישה הייתי הכי נשית כוסית ומהממת בעולם. אני מרגישה שנאת אדם בגלל שלא מתאפשר לי לחיות בכלל. אין לי חיים כ"גבר". אין לי אהבה, אני שמה כל יום ג'ינס וטישרט בלית ברירה והסיוט הכי גדול שלי אלה נעלי הגברים שאני נאלצת לשים ובסתר הולכת על עקבים. אפילו התחפשתי לאשה אמיתית בפורים וכ"כ נהניתי שנשארתי כל הלילה עד 6 בבוקר עם התחפושת וחיפשתי רק שאנשים ישימו לב אליי,"היי, תראו, אני אישה!" והאמת, שהיה קשה לאנשים להבחין שאני גבר מתחת לתחפושת, אני ממש נשית כבחור. אני חושבת שהמעגל הזה לא ייגמר לעולם, ומפחדת להגיע לגיל 60 מובטלת ולא ממומשת וחסרת כל כי כגבר אני לא באמת מסוגלת להצליח כי אני מרגישה שזה לא שווה לי הרי גם ככה אני מתכוונת לעבור שינוי מין, ולהצליח בגדול כגבר לא מתאים לי כי אז אהיה דמות ציבורית ואין לי בכלל ייצוגיות גברית אלא רק נשית, ודמות ציבורית שמשנה את מינה לעיני העולם זה לא דבר כיפי לא לה ולא לסובביה. אני הכי רוצה בעולם להתחיל שינוי כבר עכשיו!!!!!! אבל אני פשוט משתתקת ליד ההורים שלי ולא מסוגלת אפילו להגיד להם בתור התחלה שאני נמשכת לגברים, "הומו". אני חושבת לעצמי לפעמים, שאני כבר רוצה לעבור את החיים האלה ולמות כמה שיותר מהר, ולחזור לעולם כנקבה ואישה. אני נאחזת בקדוש ברוך הוא ומתפללת אליו שיעזור לי, אך לבינתיים כלום לא קורה ומצבי הנפשי מחריף. אני כבר מתחילה להראות נשית מדי כגבר ואני לכאורה באמצע נכון להיום, ואלו לא חיים להיות באמצע...אבל זה עדיף לי לבינתיים על להיות "גבר". וזה בעייתי במיוחד, אני גרה באזור של דתיים, אנשים הומופובים ומלא ערסים ושמרנות. מרגישה כ"כ שונה ופגומה ולא ראויה לכלום. אין לי אף אחד שיעזור לי בתהליך ובכלום ואני מרגישה שהשעון מתקתק ואני לפני קריסת מערכות. הנפש שלי מתרקבת ואני מרגישה שזה הגיע לכדי פיקוח נפש של ממש, קרתה פה טעות איך לעזאזל נולדתי גבר וכל החיים שלי אני חיה ומרגישה אישה?!?!!! כל יום מחדש אני מסרסת לעצמי את הנשיות בגלל מה שהחברה תגיד. אני נאלצת להסתגר בבית רוב הזמן בגלל דיכאון וקונפליקטים פנימיים שקורעים אותי. שלא לדבר על העין של אבא שלי שצופה בי כמו בזכוכית מגדלת וזה לא נעים לי אני מרגישה שהוא נגעל ממני ומסוגל לעשות לי משהו אם רק אעיז לעלות על שפתיי את המילה "אישה". אני לא חיה, אני 21 שנה מבחינתי מתתי ורק כשאני יהיה אישה ואקח הורמונים כדי להיות מי שאני, אני ייוולד. אני על סף בכי כל הזמן. רואים לי את זה בעיניים ואף אחד לא עוזר לי. מצטערת מראש על המגילה ואני מקווה שאיכשהו תעזור לי, אני חייבת עזרה פסיכיאטרית דחוף, אני רועדת כולי ואני על סף קריסה נפשית . מקווה שתקראו הכל, ד"ר נכבדים, ותנסו לעזור לי! תודה

שלום רב עדן, דבריך היוצאים מן הלב אכן נכנסים אל הלב. מצוקתך ברורה ובהחלט קשה. למעשה, כל מה שאתה מתארת (אני פונה אליך בלשון נקבה, היות שרוב הזמן כך את כותבת על עצמך, אני מקווה שזה בסדר מבחינתך...) מאד מוכר ואופייני לטרנסקסואלים או טרנסג'נדרים בראשית דרכם. בשלב שבו את נמצאת כיום, קיים הקושי הגדול ביותר. זאת מפני,שכיום ברורה לך מהי זהותך באופן נחרץ, אך אינך מעיזה כלל לממש אותה בגלל תגובת הסביבה ובמיוחד ומעבר לכול זו של ההורים. ניכר שאת ממש מפחדת מתגובתם ובמיוחד מזו של אביך. את אכן זקוקה לתמיכה על מנת להתמודד עם החששות או הפחדים הללו ולהתחיל ולחיות בצורה שאת שואפת אליה. דבר כזה נעשה בהדרגה ובאיטיות, היות שגם ההורים צריכים לעבור תהליך של הסתגלות למשהו שכיום מאד קשה עבורם ואולי אפילו בלתי אפשרי לקבל. האמת, שפנייתך לעזרה (בדברייך אף כתבת "עזרה פסיכיאטרית") מעידה על כך שאת מבינה שאת זקוקה לתמיכה להתחיל ולהניע את כל התהליך של החיים כאישה וטוב שכך. ללא תמיכה או עזרה מאד קשה לבצע את השינוי הראשוני. ישנן דרכים אחדות לקבלת תמיכה ועזרה, שתאפשר לך להתחיל בחיים, שאת שואפת אליהם: ראשית, במרכז הגאה בגן מאיר בתל אביב, תוכלי לשוחח עם אנשים שעברו דברים דומים ואף להגיע לקבוצת תמיכה, שחשיבותה יכולה להיות מאד משמעותית וחיובית עבורך. יש שם גם ייעוץ פסיכיאטרי אשר לאור המצב שאת נמצאת בו, חשוב שתקבלי. למען האמת, אינני יודעת היכן את גרה, אם הינך גרה בצפון הארץ, ניתן לפנות למרפאה לבריאות הנפש בביה"ח רמב"ם ולהיעזר באנשי מקצוע שם. כמובן, שאת יכולה גם לפנות לכל מרפאה לבריאות הנפש ברחבי הארץ ובטוחתני שתיעני בחיוב רב. יש גם אפשרות לפנות לאנשי מקצוע בתחום הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה הקלינית באופן פרטי, אך זה רק במקרה שיש לך אפשרות כספית. אני רוצה להוסיף לדברים היבט מאד מאד חשוב אשר לא פעם מתעלמים ממנו וזה חבל.: היבט זה מתייחס אליך כאדם באשר הוא אדם (גבר או אישה). את חייבת להמשיך להתפתח (וזאת ללא קשר או אפשר לומר גם במקביל), לבעייתיות בזהות והקושי לממש אותה. הכוונה ל התפתחות אישית ומקצועית. לא פעם צעירים במצבך מזניחים את ההיבט הזה מתוך שקיעה בדכדוך עקב התסכול שמקורו באי מימוש הזהות והתוצאה מאד עגומה. למזלנו, אין זה תמיד כך ורבים ממשיכים ללמוד, לרכוש מקצוע, לעבוד ולהתנסות בחיים עצמאיים. מנסיוני, חבל ביותר להזניח את הצד הזה, שבסופו של דבר גם עוזר לטרנסקסואל, לחיות בצורה שהוא רוצה, שכן זה מאפשר גם עצמאות כלכלית ואי תלות בעזרת ההורים. בכלל, ללא מקצוע או יכולת טובה להתפרנס ולהגשים עצמנו בתחום התעסוקה, אין חיים בריאים דיים ואיכותם נפגמת. לכן, אני מייעצת לך, לא רק לשקוע בקושי הרגשי שיוצר המצב, אלא גם לחפש אפיקי תעסוקה או לימוד. זה אינו סותר את הפנייה לעזרה/תמיכה שיכולה לעזור רבות בשלב שבו את נמצאת. אני מאחלת לך הצלחה ואשמח לשמוע כיצד נעזרת והתקדמת. בברכה, ד"ר דליה גלבוע