סיפור אישי:דרך ארוכה להבנה מה אני ולאן אני שייך

שלום ד"ר גידי! אני יודע שמה שאני הולך לספר אולי לא ממש קשור לפורום הזה,אבל בכל זאת,אני מרגיש חמימות כלשהי לפורום הזה.(בעבר כבר שאלתי את השאלות והתעניינתי בדברים שמילאו אותי באותם ימים.)אני אנסה לקצר עד כמה שניתן את הסיפור שלי על מה שסחפתי איתי 15 שנה אחרונים. היום אחרי הכל אני מדבר על עצמי בלשון זכר(עדיין לא עם כל אחד ולא בכל מקום).אבל נולדתי בגוף אישה,ועדיין אני בגוף אישה.בגיל מאוד מוקדם(מוקדם שזה פשוט לא יאמן!)בגיל 6 כבר ראיתי את עצמי בתור בן ולא בת.אהבתי ללבוש את החולצות של אבא שלי(שכמובן,היו ענקיות עליי),אהבתי את הבשמים שלו,אהבתי לחטת בארגז כלים שלו.לא שלא היה לי במה לשחק!היו לי דובים ובובות שדיי שיעממו אותי,סוג צעצועים שאהבתי זה מכוניות,טנקים וחיילים,גם משהו בסגנון לגו.בין היתר אהבתי לתפס על העצים... יש לי אח שצעיר ממני בשלוש שנים,מאז ועד היום אני מקנה בו שהוא נולד בן.כבר בגיל צעיר כל כך רציתי שגם לי יהיה מה שיש לו בין הרגליים,אפילו עמדתי מול המראה ותיארתי לעצמי שיש לי פין.ועם השנים החלום של ילד קטן הפך לפנטזיה הכי רטובה של החיים שלי...היה גם מקרה כזה:ציירתי משהו מאוד בוטה בקשר לרצון הזה להיות בן ובשיא התמימות באתי להראות את הציור הזה לאמא ואבא.הם רק הסמיקו וחייכו חיוך מבוייש,ובלחש שאלו אחד את השני מאיפה לילדה בת 6 יש דברים כאלה בראש?!!ואז שאלו אותי מה זה אמור להביע,ולא יכולתי להגיד מילה,זה היה רגע הכי מביך בחיים. מכיתה א' ועד שעליתי לארץ סבלתי מתלבושתת אחידה בבית הספר שחלק ממנה היה חצאית,הרגשתי נורא עם זה.הרגשתי רע גם עם המראה החיצוני שלי.עם הזמן זה הפך לדיכאון אחד מתמשך שליווה אותי עד גיל ההתבגרות,כשמצאתי דרך להדחיק,לשקר לעצמי שאני יכול להיות אישה.נפשית זה היה לא קל,ולאומת זאת חיצונית -לכולם תמיד היה ברור שאני אישה,כי אני נשי במיוחד. תמיד גדלתי בחברה הכי סטרייטית שיש.וכמו שאומרים סטרייטים:"לא היה מי שיתן דוגמא לתרבות רעה".בגיל ההתבגרות היו לי כמה קשרים עם גברים,למרות הצעקה בנשמתי:"על תסתכלו עליי במבט רעב כזה,אני לא מה שאני נראה מבחוץ!" אני לא באמת נמשכתי לגברים,זה היה רק שיכנוע עצמי.אני נמשכתי לנשים.אז הייתי מגדיר את עצמי כביסקסואל. עם הזמן נשבר לי לשקר לעצמי,נמאס מהמשחק היומ-יומי.הרגשתי צורך להיות הכי כנה עם עצמי,וזה כי התאהבתי באמת ובתמים בבחורה אחת.באותה עת הגדרתי את עצמי בתור לסבית.מיהרתי לקפוץ מן הארון ואחרי כחצי שנה חזרתי בתשובה.ובאיזשהו שלב הרגשתי שאין לי משיכה לנשים,ודרך אגב,גם לא לגברים.וזה לא נס או פלא,זה אותו שיכנוע עצמי בשילוב עם "אני מאמין". כשנה אחרי חזרה בתשוב,חזרתי בשאלה,ובמשך שנתיים חיפשתי לי בת זוג בקרב לסביות ודו-מיניות,והיו לי כמה קשרים עם נשים,מאז אף אחד לא יכול לשכנע אותי שאישה זה לא מה שאני צריך. אבל תוך כדי שהכרתי פה ושם לסביות שמתי לב למשהו,שאז נראה לי מעניין:אני לא מוצא ביניהן אף אחת שהייתה מרגישה כמוני- גבר.ושוב,כמו בילדות הרגשתי את עצמי נורא בודד,הרגשתי שאף אחד לא יכול להבין אותי. יום אחד יצאתי מהארון מול אחת החברות שלי והיא הגיבה בערך כך:"אין דברים כאלה!פשוט לא קיים!לדעתי,כדאי שתפני לפסיכולוג...וחוץ מזה,עדיף שתתחילי ללמוד משהו,במקום למלא את הראש שלך בכל מני שטויות!לפחות מדי פעם תפתחי ספר לקרוא משהו.תמצאי לך כבר משהו שמעניין אותך."-וזה מה שעשיתי.ניגשתי לאינטרנט ללמוד קצת את מה באמת עניין אותי: על החברה הגאה,על הסמלים,פעילויות וכדומה.אבל קודם הגעתי לפורום הזה והבנתי שיש הרבה אנשים תוהים לגבי נטייה מינית שלהם,שאלתי שאלות - קיבלתי תשובות,וזה היה חשוב לי. ויום אחד קרה עוד דבר חשוב:מצאתי את ההגדרה של מה שאני:טרנסג'נדר.התגובה הראשונית שלי הייתה "יש!מצאתי..ולמה אף אחד לא אמר לי את זה קודם?" ואחריה "עם מה אוכלים את זה עכשיו?אני מעדיף להיות פשוט לסבית,בלי הרבה תסביכים.כי בעיניי החברה לסביות יכולות להיות נשיות,אבל לא טרנסג'נדרים.כשהם שומעים מילה "טרנסג'נדר" מתארים לעצמם משהו בין אישה לגבר,משהו קצת מוזר,מאובט ומכוער.הלוואי והייתי טיפה גברי.אז אולי לא הייתי זוכה לכל המבטים רעבים של גברים שכבר פשוט גורמים לי לבחילה. אני יודע אפשר לקחת הורמונים,לעשות ניתוח לשינוי מין,למרות שזה עולה...עולה -עולה...המון,לא נראה לי שמתישהו יהיה לי כסף כזה.אבל אני לא פוסל דבר.מתנחם במחשבה שאני עוד צעיר(עוד חודשיים 22 ) וכל החיים לפניי...

שלום מישל, אני אכן חסר כל ניסיון בטיפול בטרנסג'נדרים, אך אני בהחלט יכול להזדהות עם הכאב שבסיפור החיים המיוחד והקשה שלך. ברמה המעשית של הניתוח, וגם ברמה הפסיכולוגית הקודמת לניתוח, אני רק יכול לציין בפניך שניתוחים מסוג זה נעשים בארץ על חשבון המדינה לאחר אבחון פסיכולוגי שהאדם אכן מתאים לעבור ניתוח כזה. בזמנו ד"ר דליה גלבוע, הפסיכולוגית הראשית של משרד הבריאות לשעבר, ריכזה את תחום האבחון והטיפול הפסיכולוגי במערך הפסיכיאטרי של המרכז הרפואי "שיבא", שם גם בוצעו ניתוחים כאלה על חשבון המדינה. היא כבר יצאה לגמלאות (אם כי מקבלת מטופלים באופן פרטי בביתה באזור השרון), אך אני בטוח שיש מי שממלא את מקומה וממליץ לך או לפנות אליה אישית או לפנות למערך הפסיכיאטרי של המרכז הרפואי "שיבא". בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

גידי,במחשבתי לוחץ את ידך בתודה,כי פשוט אין מילים בפי לבטא כמה אני מודה לך על העדכון הזה!

אם כי זה לא נשמע מטון המחבר שהוא עצוב, אני מזדהה, אני בחרתי להישאר גבר ולא הומו נשי או קוקסינל כי פשוט ראיתי שאין לזה צורה זה כמו חצי קפה חצי תה, לא פעם ביני לבין אלוהים אני אומר למה שלא להתחיל מחדש כאישה, איזו טעות זו להכניס מוח/נשמה של אישה לגוף של גבר. . . אבל אני בסדר עם זה התרגלתי למראה הגברי אני אפילו מטפח אותו. מה שכן תמיד יש תחושה שרק מתוך רחמנות אומרים לנו (הומוסקסואלים,לסביות) פסיכולוגים שהכל טבעי ובסדר, לדעתי הטבע עושה טעויות לא פחות מהאדם, בזמן שסטרייטים מחדירים איבר מין לאיבר מין תואם החשש העיקרי שלהם הוא שיקרע קונדום ויצא ילד, אנחנו מחדירים איבר מין לרקטום והחשש העיקרי שיקרע קונדום ונחלה באידס. הטבע התאכזר בי ובך ומגיע לך במיוחד שתאהבי את עצמך עם ניתוח בלי ניתוח. להיתראות ובהצלחה מכל הלב

שלום הומו, אני בהחלט מזדהה גם עם המצוקה שלך וגם עם זו של מישל, אבל בקשר אליך לפחות, יש לי הרגשה שאתה תופס את העולם בצורה נוקשה של שחור ולבן, או יותר נכון, של גברי ונשי. הואיל והזכרת את אלוהים, קשה לי לנחש באיזה רקע גדלת, מסורתי ואולי דתי, אבל יש היום אפשרויות כל כך רבות. אנו רואים גברים מסירים שיער, מטרוסקסואליות, יש יותר לגטימציה לגברים לבטא רגשות ואפילו חולשות - ותלוי מאוד באיזו סביבה אתה חי. יש גם ביטויים שונים של מיניות גברית ונשית הרבה יותר מאשר בעבר וכמעט בכל אתר פורנו יש סרטים ביסקסואלים, מדור של SheMale (גברים שעברו את חצי התהליך של שינוי מין) ואם יש סרטים כאלה פירושו של דבר שיש קהל צרכנים שהוא לא כל כך נוקשה כפי שאתה מציג את הדברים וחווה אותם בכאב בחוויה הפנימית שלך. אני לא מנסה לשכנע אותך שלא קל יותר להיות סטרייט (גבר או אישה), אבל יש גם בפסיכולוגיה וגם בעולם בכלל הכרה גוברת שבכל אחד מאיתנו ישנם צדדים גבריים ונשיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il