איידסופוביה איך להשתחרר מזה?

שלום לירן, איידספוביה היא סוג ספציפי של היפוכונדריה. בתקופות קודמות מחלות אחרות היו "פופולאריות" יותר בקרב היפוכונדרים (למשל, לפני האיידס היה פחד מסרטן, שעדיין שכיח), כפי שתוכל לראות בריאיון הבא (איידספוביה כהפרעת חרדה): http://shrink-friendly.co.il/?page_id=711 מחקרים מצביעים על כך שבקרב הומואים איידפוביה קשורה להומופוביה מופנמת, כלומר, לחוסר קבלה של הנטייה המינית ויש הסבורים שזה אחד המקורות לאיידפוביה אצל גייז: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=15 אני מתעכב על הנקודה הזו משום שבמקרה הזה הבנת הסיבות עשויה לתרום להתמודדות מוצלחת עם הפחדים. בטיפול פסיכולוגי במקרה כזה חשוב להסתכל גם על התמונה הכללית ולבדוק האם במודע או שלא במודע אולי עדיין לא השלמת עם נטייתך המינית ואז יש לטפל גם בכך. מעבר לכך, כפי שתראה בעיקר בריאיון, איידספוביה היא סוג של אובססיה והטיפול המוצלח באובססיה הוא שילוב בין טיפול תרופתי וטיפול התנהגותי-קוגניטיבי. הטיפול הקוגניטיבי, עליו תוכל לקרוא בספר "די לאובססיה" של עדנה פואה ורייד וילסון (הוצאת "מודן"), מלמד את האדם לשאת את האובססיה, שכן כל מאבק בה מגביר אותה. במקרה שלך יש לטיפול גם חלק התנהגותי והוא חשיפה הדרגתית ליחסי מין, אשר אחריהם אתה נתקף בבהלה. ככל שאנו נמנעים יותר מההתנהגות שמעוררת את החרדה, היא מתחזקת. חלק מהותי בטיפול הוא יכולת ההתמודדות שלך עם סיכויים לעומת סיכונים והיכולת לשאת אי-ודאות באופן כללי. נכון שיש סיכון מסוים ביחסי מין, סיכון נמוך הרבה יותר ממוות בתאונת דרכים למשל, אבל יש גם הנאה מיחסי המין עצמם וסיכוי למצוא קשר זוגי דרכם. ברוב המקרים איידפוביה תופיע אצל אנשים שנמנעים מסיכונים ומשינויים באופן כללי בחיים (למשל, בבניית תיק השקעות בבנק) וחיים על אשליית שליטה בתחומים של אי ודאות בחיים. גם זו חרדה שיש לדון בה בטיפול. מניסיוני המקצועי, ההצלחה טובה וחלק גדול מהמתמודדים מוצאים לעצמם קשר זוגי, גם משנאת המן וגם מאהבת מרדכי, אשר בתוכו האיידספוביה נמוגה כמעט. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il