מה לעשות?

שלום, יש לי שאלה לגבי אכילה רגשית. אני אוכלת בכל מצב שיש לי הזדמנות. כשאני נמצאת לבד אני אוכלת כמויות מטורפות של אוכל בלי שליטה על המעשה. אני אוכלת עד מצב שבו אני לא יכולה יותר "לדחוס" אוכל לתוכי וכל זה קורה מהר ואני לא יכולה לעצור את זה. כל היום אני חושבת על אוכל ( שצריך להפסיק לאכול הרבה, מתי אוכל, מה אוכל, מה אעשה כדי שיהיו אנשים סביבי כדי שלא אוכל הרבה). זה מלווה אותי כבר תקופה ארוכה וזה בא והולך. כשאין לי מצב רוח זה הכי נוראי אני יכולה כל היום רק לאכול. אחרי התקף אכילה מסיבי אני אומרת שלא הגיוני שאהיה רעבה אך לאחר כשעתיים חוזר התאבון וכל זה חוזר על עצמו. זה גורם לי לנפיחות בבטן וכאבים ורצון להוציא הכל כמה שיותר מהר. מיואשת כבר מהמצב.

את נמצאת במעגל קסמים. מצד אחד את רוצה להוריד כמויות אוכל ,אבל מצד שני את לא מצליחה לעצור את האכילה עד כדי הגזמה. מה "דוחף" אותך לאוכל? אנחנו לא מדברות כאן על רעב ושובע, אלא על תחושה של דחף שאי אפשר להשתלט עליו. ואז ה"לחץ" מהאכילה המוגזמת גורם לך לחשוב על איך לעצור את האכילה, שזה כבר מספיק כדי להוביל להתקף נוסף. למרות שהתחושה היא שאין שליטה על הדחף הזה לאכול, ושהוא פשוט צץ, אם תחשבי רגע, תראי שיש פה דפוס . בעצם זה שאת מנסה לא לאכול או לחשוב שלא תהיי רעבה, את כבר בונה בתת מודע את ההתקף הבא.זו כמובן לא הסיבה היחידה להתקפים. יש עוד: שנוי פתאומי בתכניות, חוסר רצון לצאת מהבית,כעס, עצב, לחץ ועוד ועוד אפשרויות. עכשיו לפתרון: טיפול של דיאטנית שמבינה בתחום בשילוב עם פסיכולוגית שמבינה בתחום, יכולים לעזור לך לצאת מהמקום הקשה הזה. בטיפול התזונתי, תקבלי כלים התנהגותיים לעבודה עם האוכל וגם נבדוק את הטריגרים הרגשיים לאכילה ולמעגל הקסמים הזה, ונשבור אותו. בטיפול הפסיכולוגי, תעבדי על הצד הרגשי- וביחד אפשר יהיה להשאיר את ההפרעה הזו מאחורייך. זה לוקח זמן. אבל אפשרי.וכדאי שתפני לטיפול בהקדם.