אכלתי הרבה החודש

החודש הזה אכלתי הרבה קלוריות(יותר ממה שהגוף שורף), אני אפילו לא יודעת כמה...... ובכל זאת אני רואה במשקל שאני שוקלת אותו דבר.....זה יכול להיות? אני מפחדת פתאום שהמשקל משקר ואולי אני אעלה בעקבות מה שאכלתי החודש.... עכשיו חזרתי לאכול מאוזן

מה שאת חווה כהגזמה, לא בהכרח מתורגם פיזיולוגית להשמנה. הרבה יותר קשה לעלות במשקל ממה שחושבים. כנראה שגם אם לתחושתך אכלת יותר מדי, לגוף זה לא "הספיק" כדי להצדיק עלייה במשקל. יכול להיות שהיית זקוקה ליותר אוכל. אולי היית יותר רעבה מהרגיל. אנחנו לא בנויים לאותה כמות אוכל כל יום. כשאת אומרת שאכלת יותר ממה שאת צריכה, זה על פי "חישוב" או שעברת את תחושת השובע שלך כל הזמן? לא נראה לי שיש לך סיבה לדאגה, במיוחד אם חזרת לאכול בצורה מאוזנת, ואת לא חווה יותר אכילת יתר.

אם היית מכירה מישהי שמכורה למתוק, מאפים, עוגות וממתקים זו אני! כל החיים שלי הייתי אוכלת כמויות ודברים שלא בריא ולא נכון לאכול והייתי בודקת כל הזמן אם עליתי או לא, מתבאסת אם השמנתי ואז "מענישה" את עצמי אחרי זה. לפעמים זה היה עוזר, בד"כ לא. ככה שנים של סבל ומלחמות. עד שהחלטתי שהגיע הזמן לטפל בהתמכרות הזו למתוק. והחלטתי לעשות סוף לסיפור. שמעתי על טיפול בגמילה מסוכרים. לא האמנתי שקיים מטפל שיוכל לשנות לי ככה את הרגלי התזונה. לאחר הטיפול אצל תומר סקר, הורדתי כ- 22 ק"ג. חשוב לי לציין, שאין לי צורך לאוכל באגטים, עוגות, סוכריות ומתוקים. מאז הטיפול במשך כ-4 שנים, אני שומרת על המשקל בהצלחה, אוכלת ארוחות רגילות, שכוללות ירקות, חלבונים ופחמימות במינון הנכון.

גלוקוז, אותו סוכר שכולם אוהבים לשנוא, הוא המרכיב העיקרי לפעילות המוח. 60% מהסוכרים שאנחנו אוכלים, בכל צורה שהיא, מתפרקים לגלוקוז ומנוצלים ע"י המוח. 40% הנותרים משמשים לפעילות שרירים ועוד. אוכל כעקרון, לא ממכר. יש הרבה אנשים שחווים אכילה בלתי נשלטת, כהתמכרות. התנהגותית, אפשר למצוא קווים דומים להתמכרות. אבל לא פיזיולוגית. אין פה נחושים. כל מי שהגיע כ"מכור" לסוכר, למד לאכול סוכר בלי צורך בגמילה. עם אוכל, כל סוגי האוכל, אפשר לחיות בריא. אם בחרת להימנע מסוכרים, זו זכותך, אבל זה לא מלמד על "התמכרות" , צורך ב"גמילה", או אכילה בריאה.