חשובב לכולןןן

תראו אני בת 14, חבברה שלי שקלה 56 וירדה 11 קילו, עכשיו היא שוקלת 45, היא אנורקסית.. קראתי כמה מההודעות שאתן כותבות, וראיתי שכולכן כל כך עסוקות באיך לרדת, אני מציעה מכל הלב לא לעשות דיאטות בגיל ההתבגרות- לחברה שלי הפסיק המחזור, היא מאוד עצבנית ומתרחקות ממנה חברות, אתן לא יודעות אפילו לאיזו סערה אתן יכולות להיכנס! כשנערות יורדות במשקל סביר להניח שהן יפחדו להשמין שוב וכך מתפתחת האנורקסייה.. אתן לא מתארות לעצמכן מזאת המחלה הנוראית הזאת זוהי מחלה שרואים אותה בחיצוניות אבל היא נמצאת בעיקררר בנפש ובמחשבה של אני שמנה אני צריכה להפסיק לאכול, להקיא וכל הדברים האלה.. בבקשה תחשבו כמה פעמיםם לפני שאתן נכנסות לזה..

שלום רוני אנורקסיה היא אכן מחלה מאד קשה. עבור הלוקה בה וסביבתה, המשפחתית והחברתית. זהו גם מצב פתולוגי ממש, בגדר מחלה, שדורש התייחסות מקצועית מאד מסוימת. הרגישות, הדאגה והנכונות שלך להתריע דרך שיתוף בפורום, מאד ראויים להערכה, בעיניי ומשקפים בגרות. השאלה שלי היא, האם היא אובחנה כאנורקסית ע"י אנשי מקצוע או שזה משהו שאת קבעת בהתאם למה שאת רואה ומבינה? הדברים שאת מעלה מעוררים חשד וגם חשש להמצאות הפרעה כגון אנורקסיה או אולי אחר כי את מתארת כאן גם הקאות, אך ברור שלא את ולא אני בעלות הסמכות לאבחן. ירידה קיצונית במשקל, הפסקת מחזור, עצבנות, התרחקות חברתית יכולים לאפיין גם מי שנכנס למסגרת של דיאטת כסאח. זה אמנם מצב לא רצוי בפני עצמו אך עדיין לא אנורסיה שמאחוריה עומד מבנה נפשי מסוים ורבדים קוגניטיביים-רגשיים עמוקים הרבה יותר. דיאטות מסוגים שונים (על השלכותיהן) נפוצות מאד, לעומת מצבי אנורסיה שהם עדיין מנת חלקם של מעטים. האם שתפת את חברתך, במה שאת רואה? האם יש אפשרות לשתף את הוריה בהרגשתך ובחוויתך? אם היא מאובחנת ובמסגרת הטיפול הרלוונטי אז כל שנותר לי הוא להחזיק איתך אצבעות להחלמתה. אם לא, רצוי להמיר הדאגה באיזושהי עשיה. אולי להתייעץ עם איש מקצוע על מנת לזהות במה בדיוק מדובר. את יכולה לפנות לבלה אגמון, שלה נסיון בתחום ו/או לפורומים העוסקים בהפרעות אכילה ומנוהלים ע"י סמכויות מקצועיות וכך בטוחה שתוכלי לקבל תמונה טובה יותר. מצטרפת לקריאתך ומסכימה לחלוטין כי דיאטה אינה הפתרון לבעיה של השמנה ו/או לבעית דימוי גוף. כל מי שנכנס לדיאטה (ולא משנה כרגע באיזה גיל) מכניס עצמו למעגל בלתי נסבל שסופו ביחסים נוראיים עם הגוף, עם המזון וחויה מתמדת של יו-יו משקלי עם תוספות. ויחד עם זאת להבהיר כי לא כל מי שעושה דיאטה, גם אם קיצונית, מפתח אנורקסיה שמוגדרת כמחלה נפשית. ויש דרכים בריאות ומטיבות ביותר, לעבוד נכון עם הגוף שלנו ועם עולם החשיבה והרגש שלנו. חברתך, התברכה בך, חברה רגישה ואיכפתית. בברכה שלך לאה פינטו

חברתי אכן אובחנה כאנורקסית, היא מטופלת אצל פסיכולוגית ודיאטנית הורייה מודעים למצב והם בקשר מתמיד איתי. נכון, לא כל מי שעושה דיאטה הופכת לאנורקסית אבל בכל זאת חשוב להזכיר, ולהזהיר. אני מקווה שאף אחת מכאן לא תכנס לזה ותזכור לאכול מכל אבות המזון ולא להחסיר בהגוף שלה שום דבר.