אכילה כרגרסיה

רוצה לשתף: לפני כשבועיים עברתי חוויה לא נעימה, משהו שגובל ממש בהטרדה מינית, כלומר לא קרה משהו קונקרטי אבל התחושה הייתה משפילה. במשך שבועיים לא הצלחתי לשתף אף אחד ובעצם הדחקתי את הסיפור כאילו הוא מנותק מהגוף, לא הרגשתי אותו. אתמול סיפרתי לבן זוגי האהוב חלק ממה שקרה, אבל לא את כל הפרטים, אבל לפני שסיפרתי לו מצאתי את עצמי אוכלת עד להתפקע, עד שהרגשתי לא טוב ממש, למרות שהבטחתי לעצמי כבר מזמן שזה לא יקרה יותר אף פעם, שבחיים אני לא רוצה להרגיש ככה. הרגשתי כבדות איומה. לא הלקתי את עצמי על האכילה המופרזת, וקיבלתי אותה. היום מצאתי את עצמי שוב, אוכלת, ללא רעב פיזי, סתם כי בן זוגי, העיר לי משהו בנוגע לאוכל ונעלבתי אז הלכתי לאכול מאחורי הגב שלו. ניסיתי לחשוב אחר כך מה הביא אותי לאוכל? הרי כבר הגעתי ליחסים כל כך הרבה יותר טובים ביני לבין האוכל. הבנתי שהאוכל הוא משהו רגרסיבי, משהו עמוק מהעבר, משהו שהגוף וגם הנפש רגילים לקבל כאקט מרגיע, ושבמצבים של הדחקה של אירוע טראומטי כל כך, שהביא אותי ממש למצב של ניתוק רגשי,אני חוזרת לאוכל, חזרה רגרסיבית אמיתית שאין לי שליטה עליה. זה מרגיש נורא

צרת רבים נחמה לטיפשים, אבל אני בוחרת להיות טיפשה לרגע, ולספר שאחרי תקופה של צמיחה, ושינויים לטובה, גם לי היו כמה ימים שכאילו חזרתי להרגלי האכילה הישנים, אלה שאני יודעת בפירוש שהם לא מתאימים לי. כשקראתי את ההודעה שלך, באתי להגיב לך, וגם לעצמי, אז תודה על ההזדמנות. זה מוכיח שאכן התהליך הוא רציני. מה מוכיח? שהולכים 2 צעדים קדימה וחוזרים חצי צעד לאחור. וזה מותר. כל ההבנות שרכשת לא יורדות לטימיון. "כל ירידה היא לצורך עליה", קחי את ההבנות החדשות (אני פונה אלייך ואלי ביחד). אני מנסה להבין את הנפילה, מסתכלת מהצד כלומדת, מנסה לא להיכנס לשיחזור הרגשות, לא מלקה את עצמי ורק לוקחת את ההבנות החדשות. תודה על ההזדמנות.

שלום רב יש הבדל עצום בין מצב רגרסיבי (מצב בו את קטנה וחסרת אונים ולא מבינה) למצב בו את נמצאת היום - מצב של התבוננות ותובנה בוגרת של המצב. היכולת לראות ולהבין את מה שקורה לך, גם אם זה קורה בדיעבד, זה מה שמראה את כברת הדרך העצומה שעברת. מטרת הגידלה והתפתחות היא להיות מסוגל להתמודד עם אתגרי החיים בלי להתפרק ולהיות מסוגל ללמוד ממה שקרה לך בלי לברוח מזה ובלי להכחיש וגם בלי להרגיש אשמה ובושה. נראה לי שזה בידיוק מה שאת עשית - התבוננת בצורה בוגרת, ניתחת מאד יפה ,שיתפת. עכשיו כדי שזה יהיה מושלם נסי לראות מה למדת מכל מה שספרת, איך יכלת לנהוג אחרת? והאם בעתיד כשיקרה לך משהו דומה תוכלי לבחור תגובה שונה?ואם כן איזו? מה שהיה עוזר זה לנסות לדמיין את אותה סיטואציה בה את מגיבה בצורה שתיהיה מדוייקת יותר עבור עצמך. בכל אופן כל הכבוד , נראה שאת בדרך הנכונה. שיהיה לך שבוע מקסים, בלה