אתגר בפיענוח

היי בלה/ לאה! לעיתים עולה צורך מהגוף שלי הדומה מאוד לבקשת אוכל. למרות שאני יודעת בוודאות שזה לא סיגנל לבקשת מזון למרות שאני יודעת בוודאות שמדובר בצורך אחר, אני אוכלת. (תוך ידיעה מלאה שהצורך לא הולך להתמלא......) אני יודעת שאני צריכה להקשיב למה שעולה מהגוף בזמן שאני מרגישה את זה, לתת לתחושות לעלות, לקבל, להיות פתוחה לכל מה שיעלה. אני מרוצה כי בהתחלה לא הבחנתי בין סינגל של רעב לסינגל הזה ורק אחרי שאכלתי הרבה והוא לא מולא, הבנתי שאני לא רעבה בכלל. כעת, לאחר שהתקדמתי אני מזהה שזה לא צורך במזון. לא רציתי "להלחיץ" את עצמי ואת גופי, הרי הבטחתי לנו שאחרי כל הזוועות של עולם הדיאטה שהעברתי אותנו במשך זמן כה רב, אני לא מקציבה זמן לתהליך. שייקח כמה שייקח. אך נדמה כי הדבר חוזר כבר תקופה ארוכה. אני מרגישה שאני "נתקעת" בזה, ואני יכולה להמשיך בהתהליך. אני לא רוצה להפעיל כוח ולהגיד לעצמי לא לאכול אבל אולי אני בכל זאת צריכה לעשות את זה במקרה כזה? יש לכן שאלות מכווינות שאני יכולה לשאול את עצמי באותם רגעים? תודה רבה מראש, ושנה טובה, מ.ט

בוקר טוב מ.ט. ראשית הרשי לי לפרגן לך על הגישה הנעימה והמקדמת כלפי עצמך. פתיחות וקבלה כמו סקרנות ועידוד עצמי הם אבני יסוד בתהליכי למידה והתפתחות. ואכן תהליך שינוי באשר הוא תובע למידה חדשה לשם יצירה חדשה. אני מתרשמת מאוד מאופן התייחסותך לתהליך וחושבת שהפרספקטיבה הזו תוביל אותך להישגים יפים (עם הכלים הנכונים כמובן). כח רצון - אנו חיים בחברה בה הביטוי "כח רצון" נתפש כתכונה נדרשת להשגת כל יעד בחיים. האמנם? מחקרים מראים לנו שכח-רצון הוא אלמנט חשוב ורצוי לפרוייקטים קצרי מועד, ופרטנר חלקלק מאוד כשמדובר בתהליכים שאני מכנה תהליכי חיים. כח אנו מפעילים כנגד כח. בעולם הספורט, ענפי כח (הרמת משקולות, למשל, כשהמשקולן מפעיל כח כנגד כח המשיכה של כדור הארץ) מוגדרים כפעולות המתבצעות ברמת מאמץ מירבית לפרקזמן מינימליים. כך גם בחיי היומיום (כשמקסימום ומינימום הינם סובייקטיביים כמובן). כח לא ניתן להפעיל לאורך זמן, ובכלל זה כח רצון. על כן, תהליך הרזיה ללא דיאטה, להבדיל מהדיאטה, אינו מסתמך על המרכיב הזה בשום פנים ואופן. כשאת מוצאת עצמך מפעילה כח, זה אומר שקיים כח התנגדות פנימי. ככל שאת נדרשת להפעיל יותר כח כך רבה יותר ההתנגדות הפנימית שבסיכומו של דבר תכריע אותך כפי שקרה בכל דיאטה שעשית בעבר. אחת הסוגיות שעולות באימון היא זיהוי הפעלת הכח ובאמצעותו זיהוי ההתנגדות. ודבר ראשון עליו הייתי ממליצה, כשאת מזהה את המקום הזה, הוא לקחת צעד אחורה ולהתבונן בכח ההתנגדות הפנימי. אחד הרעיונות בתהליך הרזיה ללא דיאטה הוא לזהות את ההתנגדויות שלנו ולפורר אותן באופן בונה ומקדם. להפסיק לפחד מההתנגדויות שלנו, ובעצם מעצמנו, להתמודד איתן מתוך הבנה שאנו יצרנו אותן ולכן הן תחת שליטתנו המלאה. אני רוצה לחזק אותך בהחלטה שלא להפעיל כח כנגד עצמך, המשמעות היא שבאמת בחרת בדרך אחרת של הסתכלות והתייחסות לעצמך. לעבוד עם עצמך ולא נגד עצמך. ומהמקום המחבק הזה, והמצוין הזה, שבו את מסוגלת להבחין בין רעב פיזי ל"רעב" רגשי, נסי להתיייחס ל"רעב" הרגשי כאל משהו הדורש את תשומת ליבך ולא כאל הפרעה או מכשול. מה אני צריכה באמת? מה יספק אותי באמת? מה אני מרגישה כעת? מה אני רוצה להרגיש? מה הדבר שאם הייתי עושה אותו או חושבת אותו, היה גורם לי להרגיש טוב יותר? וכ"ו. השיח הפנימי שלנו, מתחיל בשאלות שאנו שואלים את עצמנו. והשיח הפנימי שלנו הוא שמנהל באופן בלעדי את הבחירות/ההתנהגויות שלנו. הקשבה אינה מתמקדת רק בסיגנלים המגיעים מהגוף אלא גם אלה המגיעים מעולם החשיבה שלנו. בשורה התחתונה, עולם החשיבה שלנו מנהל את האכילה שלנו כמו כל התנהגות אחרת שאינה בגדר אינסטינקט. להשתמש בכח רצון, בהקשר של השמנה/הרזייה, משמעו להתעלם ממערכת ההנעה הפנימית שלנו. היא תתקוף בהמשך כשנחוש חלשים. מאחלת לך שבת נהדרת ושנה מופלאה ומאושרת שלך בהנאה רבה לאה פינטו

לאה המדהימה, כרגיל נפעמת מההארות והידע. תודה על תשומת הלב וההתייחסות המעמיקה, לאורך כל הדרך. הלכתי אחורה אחורה בעמודי הפורום (הגעתי אפילו לברכת הכניסה שלך לניהול הפורום) והתרשמתי עמוקות מהאני מאמין שלך מההתנסחות והעניניות שבתשובותייך. שנה טובה לך, שנה של המשך עשיה מבורכת. שוב תודה רונית