ספורט

עיינתי בכמה תשובות שרשמתן שספורט הוא לא חובה להרזיה אלה הוא נועד להנאה ובריאות. אבל ידוע שבניית שרירים בגופנו שורפת אנרגיה גם במנוחה וכדאי ליצור מאזן קלוריות שלילי חייבים להפעיל את הגוף לפחות 4 שעות שבועיות והכי חשוב שאם יורדים במשקל ללא ספורט העור הרבה פעמים נהייה רפוי. ברור שאם לא מפעילים את הגוף פחות רעבים (לא תמיד) אבל עדיין החיטיוב והעיצוב של השרירים גורם להצרת היקפים שזה יותר חשוב מלרדת במשקל הגוף.

ערב טוב מור אני מבקשת לעשות אבחנה בין שלוש נקודות שונות בפוסט שלך: 1. יצירת מאזן אנרגיה שלילי - להפעיל את הגוף לטובת יצירת פער אנרגטי שלילי זהה ואינו שונה כהוא זה מהגבלת וצמצום האכילה, לאותה מטרה בדיוק. בין אם את מצמצמת את ההכנסה או מעלה את ההוצאה, כשהמטרה היא כפייה על הגוף לרזות תוך יצירת סטרס, את פועלת מהמקום הלא נכון. למה שתרצי שגופך "ישרוף" יותר אנרגיה? יותר ממה? זו אגב, סיבה מצויינת, בגינה אנשים מוצאים את הפעילות הגופנית מעיקה ומעטים מתמידים בה. ההקשר שאנשים יוצרים בין פעילות לבין השמנה/הרזייה והתפקיד שהם מייחסים לפעילות גופנית - יוצרת מצב בו, עם כל הכבוד למה שברור וידוע (4 שעות שבועיות וכ"ו), בסיכומו של דבר לא נעשה כלום. כך שאו שאנשים מתאבדים על מכוני כושר (בפרץ מוטיבציה אדיר לרזות) או שהם נטולי מוטיבציה להזיז אצבע. כדרך הדיאטה - הכל או לא כלום. בנוסף, בתהליך הרזייה ללא דיאטה, העבודה ההרמונית עם הגוף מעלה את חילוף החומרים בשתי דרכים: 1. שמירה על מסת השריר (ראי סעיף 3) 2. פיזור הארוחות שנוצר באופן טבעי. 2. חיטוב ועיצוב - אם את בוחרת לעשות פעילות גופנית על מנת לחטב את גופך, אשריך. זה אינו קשור להרזייה. זה בדיוק כמו לעשות מצד אחד ניתוח למתיחת פנים ומצד שני להתאפר. זוהי רק תוספת (...שתופסת). חיטוב עובד על עיצוב השרירים. הרזייה ממוקדת במסת השומן (ראי סעיף 3). אלה הם שני מדורים שונים בגופנו. 3. הרזייה וירידה במשקל - אינם מושגים זהים. הרזייה, משמעותה צמצום מסת השומן. ירידה במשקל משמעותה שינוי במסת הגוף כולה. מסת הגוף הכללית מושפעת מהרבה מאוד גורמים, כשהזניח בהם הוא השומן והמשמעותי בינהם הוא תכולת הנוזלים בגוף (שרירים, למשל). זו אחת הסיבות שבמסגרת הרזייה ללא דיאטה איננו משתמשים במאזני שקילה על מנת להעריך את ההרזייה שלנו. בתהליך הרזייה ללא דיאטה, מה שחשוב אלה הם ההיקפים. ואכן, הצמצום שלהם ניכר, בעוד המשקל הכללי עשוי להפתיע אותנו. אם אני חוזרת לסעיף 2, אומר שחיטוב הגוף מושפע לא רק ממסת השריר אלא גם מכמות מסת השומן. כך שכשאת מרזה באמת, כלומר מצמצמת את מסת השומן שלך, ולצד זה אינך מאבדת מסת שריר, גופך יהיה חטוב יותר ולא רפוי כפי שאת מתארת. רוצה לחטב יותר, קדימה הפועל. אני חושבת שאת מוזנת מנסיונך בדיאטות. בדיאטה יש איבוד שריר ואיבוד מינורי של שומן - שם באמת נשקלים וראי איזה יופי ירדת 2 ק"ג בשבוע. האם זה שומן? ממש ממש לא. השומן די נשאר, השריר די יורד והמסה הכללית לא נראית משהו. הפתרון שמציעים לך הוא ללכת ולעבוד במכון כדי לתקן את המעוות. אך למה ליצור אותו מלכתחילה. ועוד שני דברים קטנים-גדולים: * כשכתבתי כי סיגנלי הרעב מתאימים עצמם לצורכי ודרישות הגוף וייחסתי זאת לפעילות פיזית, אין זה אומר שזה הגורם היחידי והבלעדי שמשפיע על דרישת גופנו לאנרגיה. כשהגוף שלנו רעב הוא יודע למה...אני לא חייבת לדעת, בדיוק מאותה סיבה שאני לא חייבת לדעת למה דווקא עכשיו שלפוחית השתן שלי דוחקת בי לפעולה. * מעבר לכל, כחובבת ספורט, אהיה האחרונה לצאת נגד (חלילה וחס) פעילות גופנית. יש לה יתרונות רבים והיא טומנת בחובה רווחים אדירים ומופלאים. אך בשום פנים ואופן אין לקשור אותה עם הרזייה. מה שמשפיע על מסת השומן שלנו יותר מכל הוא האכילה שלנו, אלא אם כן אנו מתאמנים לאולימפיאדה (ולא נראה לי שזה הסיפור). היופי בתהליך הרזייה ללא דיאטה הוא שהמיקוד הוא בטיפוח יחסינו עם הגוף. הצורך בהנעתו נולד תוך כדי חיבור אליו ומכאן גם בחירת סוג הפעילות, התדירות והעוצמה שלה. לחשוב שאנו "צריכים" לעסוק בפעילות 4 שעות בשבוע, אותי באופן אישי מקומם.העובדה שאני מוצאת עצמי עוסקת בפעילות כמעט מדי יום, נולדה מחפש הבחירה שלי לא לעשות כלום, כי אני באמת באמת לא "צריכה" אני מוצאת את עצמי "רוצה" מתוך חיבור לחוויה הפיזית, הרגשית והמנטלית. "חייבים להפעיל את הגוף לפחות 4 שעות שבועיות" - נשמע לי בדיוק כמו "חייבים לאכול הרבה ירקות ורק גבינות רזות" בתהליך של שינוי, זה אחד הדברים המהותיים לשינוי. המעבר מהראש הדיאטטי ("צריך/חייב") לחופש הבחירה. מדהים אלו בחירות אנו עושים מתוך חופש מנטלי אמיתי. וואוו מור, ממש עוררת אותי, לא חשבתי שאכתוב כ"כ הרבה בשעה כזו. תודה על ההזדמנות להסביר. מאחלת לך לילה טוב ושבוע נפלא שלך לאה פינטו אגב, אם עולות שאלות בנוגע לנכתב, תמשיכי "להציק" לי. אענה בשמחה.

תודה רבה ואני שוב נדהמת מהידע וההשקעה שלך, את משהוא מיוחד באמת. אני שמה לב שאני מרזה רק אם אני הולכת הרבה ברגל אבל למזלי אני נהנית מזה בלי קשר להרזיה. כנראה שעדיין קשה לי להפנים את השיטה כי היום החלטתי להוריד את המתוקים בשלב זה. אני רוצה להוריד ממידה 40 ל38 ומתקשה קצת עקב העבר שלי בדיאטות יו יו, אני אמשיך להקשיב לגוף אבל אם הוא ממש ישתוקק למתוק אני לא ארוץ לאכול שוקולד אלה אוכל פרי או אשתה קפה עם סוכר, אני אעשה זאת תקופה קצרה ושאגיע למטרה אחזור לאכול מה שבא לי במידה. האם זה בסדר כי בעברי הורדתי סוכרים בצורה משמעותית (בעיקר ממתקים ועוגות), אכלתי לחם, תפ"א, אורז לבן וירדתי מאוד יפה.