צריכה הכוונה

היי, רציתי לפתוח ולומר שהפורום שלכן ממש מוצא חן בעיניי וכך גם השיטה/ גישה אואיך שאתן מגדירות את זה. קוראים לי נעמה ואני בת 18, עד לפני שנה הייתי אנורקסית, הגעתי לתת משקל קיצוני ועברתי טיפולים כדי להחלים. ניסיתי אלפי תפריטים וחפרתי כל כך הרבה על הנושא. היום אני מבינה שמה שהביא אותי מלכתחילה למצב של השמנה, לאחריה דיאטה קיצונית, הדרדרות לאנורקסיה ועלייה מהירה במשקל (כיום המשקל שלי קצת גבוה מהרצוי) הוא הדימוי העצמי הנמוך שלי. מגיל צעיר מאוד שנאתי את בגוף שלי, התנחמתי באוכל, הרעבתי את עצמי והגבלתי את עצמי בכל צורה אפשרית. רק לאחרונה קלטתי שמה שאני צריכה זה לאהוב ולכבד את הגוף שלי במקום להמשיך להתעלל בו, אני מבינה שהגוף יודע בדיוק מתי,מה וכמה הוא רוצה לאכול. אי רוצה לתת לו לנסות בעצמו את מה שהוא יודע הכי טוב. בימים שאני אוכלת בצורה הזאת אני מרגישה מדהים, אני גם אוכלת מה שאני רוצה, גם לא מרגישה כבדות או רעב וגם לא כואבת לי הבטן (כי מאז ומתמיד סבלתי מכאבי בטן רצחניים), אבל עדיין לפעמים אני לא מצליחה, אוכלת יותר ממה שאני צריכה כי זה טעים לי, מרעיבה קצת את עצמי כי אני נהנית מהתחושה וכו'... אז בבקשה, תנולי קצת יותר מזה, קצת הסבר, קצת עזרה, אני אמנם מחפשת לרזות טיפה אבל בעיקר להפוך את זה לאורך חיים ולקבל את הגוף שלי כמו שהוא. תודה

נעמה המקסימה. איזה יופי לקרוא נערה סהכ בת 18 עם תובנות שגם אנשים מבוגרים ממש עוד לא השכילו להגיע אלהן. ישר כח. אני ממש מתמוגגת לקרוא את מה שכתבת ואת התובנות שלך על מצבך. מה שיש לי לומר לך במצב שבו את נימצאת הוא שיש בך חלק מאד הרסני שרוצה לגרום לך סבל. החלק הזה גורם לך לשנוא את עצמך את הגוף שלך להעניש את עצמך בכל דרך אפשרית ולפגוע קשות באיכות החיים שלך. יש לי חדשות בשבילך לכל אחד מאתנו יש חלק כזה והחכמה היא לדעת להתנהג אתו נכון. זה אומר שאסור לך להתעלם ממנו כי אז הוא יעשה מה שבא לו, אסור לך לתת לו לשלוט כי אז הוא יהרוס כל חלקה טובה בתוכך אבל גם אסור לך להלחם בו כי פרדוקסלית הוא גדל ומתעצם ככל שנלחמים בו. אז מה כן לעשות? להכיר אותו ולהבין שהוא לא אויב שלך, שיש לו כוונה חיובית עבורך כמה שזה נשמע מוזר, ועליך ללמוד להבין אותו ולתת לו הרבה אהבה וגבולות. כשתלמדי לעשות זאת הוא ירגע ויפסיק להציק לך כל כך הרבה. מקווה שעזרתי, בלה