היאוש...

שלום בלה, לאה קראתי את מכתב הפתיחה שלכן וחלק מהתשובות. נשמע מעניין. אני יודעת שכל דיאטות ההרזיה המודרניות תומכות באי הרעבת הגוף, כי אז כפי שאמרתן הגוף שומר על המשאבים וחוסך אנרגיה, נחלש ולא מזין רקמות שריר וכד'. אני בת 31, רווקה ללא, ושוקלת 100 ק"ג. הגובה הוא בערך 1.65. נמאס לי להיות שמנה, שאתן לא מבינות. אולי כן...? אני צמחונית ולא אוכלת הרבה... אוכל מבושל משמין אותי, ואני גם לא אוהבת. מה עושים?? בתודה, דפנה

היי דפנה. אני מסרבת להכנע ליאוש שהשאלה שלך מנסה להכניס אותי אליו. נראה כאלו הכל נגדך - את בעודף משקל ,אכל מבושל משמין אותך ואת לא אוהבת. בואי תספרי לי מה את כן אוהבת, מה כן עוזר לך ומה טוב בחייך. מה את רוצה מה החזון שלך ואיך את רואה את עצמך משיגה אותו. כפי שראית על פי התשובות שלנו אנחנו מאמינות שמה שנדגיש זה מה שנקבל. אם תדגישי את היאוש הוא ימשיך לשגשג בחייך. אני מציע לך לא להתכחש אל הקושי והיאוש אבל גם לא לתת להם כל כך הרבה מקום. אז מה את אומרת - תני צבעים אחרים מלבד צבע הקודר של היאוש ואני מבטיחה לעזור לך לעזור לעצמך לרזות אני בטוחה שגם לאה . בברכה, בלה

היי בלה, ליאת אני לא כ"כ אוהבת לאכול, אבל עוגות, קצפת, פנקייק אלה דברים שאני כן אוהבת. אני לא אוכלת אותם כי הם כביכול משמינים, אבל כשהפסקתי לאכול מתוק דווקא עליתי במשקל, הרגשתי כבדה יותר ולגמרי לא באיזון או בכושר. היום אני אוכלת דברים שאני לא אוהבת, אבל זה לגמרי לא עוזר בהרזייה, וזה די משגע אותי. אני משתדלת לאכול חביתה עם סלט, למרות שלא אוהבת ביצים וסלט לא נתפס אצלי כאוכל, או סנדביץ עם גבינה וסלט, אבל הלואי וזה היה לפחות עוזר! אני גם לא שותה יותר ממותקים או סוכר (כשהייתי שותה עם 6 כפיות לכוס, נראיתי והרגשתי פי כמה יותר טוב). אולי לא הייתי צריכה לשנות כלום.. בתודה, דפנה

הי דפנה או דנה. לבי לבי אלייך ואיתך. נשמע מאוד מתסכל כל מה שאת חווה. כן, ואפילו קצת מייאש כשנדמה שניסית כבר כמעט הכל ופתרון אין. הייתי שם, לא עם 100 ק"ג, אבל אני בהחלט מזהה את המקום והאוירה. כמה מתסכל להיות במקום בו צריך לבחור בין הנאה קולינרית לרווחה פיזית. מה שאני אנסה לתת לך זו תקווה. שהרי יאוש משתלט עלינו, בהעדרה. ראשית, את בהחלט ככל אדם, משמינה על רקע רגשי. כולם משמינים על רקע זה, כולם משמרים ומטפחים אותה על רקע זה. שנית, את ככל אדם, מבססת את עשייתך (בהקשר שלנו) על תפישות והנחות יסוד שגויות. איך אני יודעת שהן שגויות? א. כי את מייצרת שוב ושוב תוצאה בלתי רצויה. ב. ע"פ הנכתב - בנוגע למאכלים משמינים וכדומה. יש פתרון ויש דרך לאנשים במצבך. אני רואה אנשים עושים זאת מדי יום. אנשים במשקלים גבוהים משלך ואנשים במשקלים נמוכים משלך. את ראויה להנות מכל העולמות, ככל אדם. להנות ממזון ולהנות מנוחות פיזית. אין הם מנוגדים זה לזה, אין הם סותרים זה את זה. ההיפך הוא הנכון. גישת ההרזייה ללא דיאטה היא גישה שונה ב- 180 מעלות מכל מה שידעת עד כה על הרזייה. גישת ההרזייה ללא דיאטה מאפשרת לאנשים להצליח במקום בו נכשלת גישת הדיאטה שוב ושוב. כל שעלייך לעשות הוא להיות בטוחה בכך שדיאטה היא לא אופציה עבורך יותר. הגבלה, המנעות וחסך אינם בתפריט. ולהפתח ללמידה חדשה על מנת לתת לעצמך את ההזדמנות להצליח בגדול. להכנס לתהליך של מודעות לצרכייך הפיזיים והרגשיים, להכנס לתהליך של למידה ואימון בנחישות...ואת שם. גישת ההרזייה ללא דיאטה איננה עוד "דיאטה" שרק מטיפה לאי הרעבת הגוף. זוהי גישה שמלמדת אותך לחיות בכבוד ובהלימה עם צרכייך האמיתיים. כיוון שבעיית ההשמנה היא לא בעיה של מזון או קלוריות היא בעיה של גישה, של התמודדות, של התייחסות - לעצמך, לגופך, למזון. החליטי שאת חשובה מספיק כדי לדאוג לעצמך. החליטי לאהוב את עצמך מספיק כדי להפסיק לחיות במיאוס הזה ממצבך. החליטי שאת פשוט ראויה, שמגיע לך ותני לעצמך את המתנה הזו. אני מזמינה אותך להתנסות בחוויה המרתקת והמעצימה הזו, אצל כל מי שעובד ע"פ הגישה הזו ונמצא אמין ומקצועי בעינייך. והתחילי לעבוד. הרבה דברים צריכים להשתנות באופן בו את מבינה ורואה את הדברים. האופן שבו לימדה אותך גישת הדיאטה להסתכל על הדברים הם המכשלה האמיתית. את יכולה לשנות זאת. תוך כדי תהליך, את תופתעי מעצמך ומהאופן בו גופך מגיב לך. אם תרצי לשוחח עם אנשים שהיו במצבך ועשו זאת, אשמח לקשר בינכם, רק תצטרכי לפנות למייל הפרטי שלי (הקליקי על שמי מתחת לתמונה). דפנה יקרה, תחת הנחת היסוד שאת אדם בריא, אני לא מוצאת שום סיבה להתקעות במקום הלא נעים והלא נוח שבו את נמצאת. יש בך כל המשאבים להצליח, רק החליטי. בהצלחה רבה שלך לאה פינטו

לאה יקרה, מודה לך על האכפתיות והארת הדרך. אשתדל לעבוד על ההנחיות הנ"ל, למרות שלא יהיה קל לשנות תפיסות עולם ישנות ולא חסרו מי שיטע אותן. נשמע לי די כמו מה שחיפשתי ולא ידעתי להצביע עליו, או שיכול להיות שיש לו אישור. שוב תודה, דנה