איפה או איך ניתן ללמוד את השיטה?

והאם יש לשיטה גם דרך להתמודד עם אכילה כפייתית. דהיינו אני מזהה בודאות שאני אוכלת מתוך רעב רגשי אך זה חזק ממני. האם יש לשיטה המלצה לדרך התנהלות מול רעב רגשי?

בוקר טוב דפנה. "הרזייה ללא דיאטה" היא גישה שנלמדת תוך כדי תהליך. אין מוסד או מסגרת שמלמדת את השיטה, כרגע, ישנם אנשי מקצוע מעטים שעובדים עם הגישה הזו. דפנה, כל השמנה מתפתחת על רקע רגשי (למעט מקרים פתולוגיים). ילדים, מבוגרים, גברים ונשים - כולם. אצל כולם, ההשמנה מתפתחת כשאנו מנסים להגיע להקלה רגשית באמצעות המזון. זה יוצר מצב בו הגוף שלנו מקבל, פיזית, עודפי אנרגיה שמאוחסנים ברקמת השומן. יחד עם זאת חשוב לזכור שאכילה רגשית היא מנת חלקנו, כולנו, רזים ושמנים כאחד, הרי גם הרזים לא אוכלים אך ורק מתוך רעב ביולוגי. ובכל זאת, ההבדל הוא במינון וביסוס מנגנוני התמודדות. מכאן שאת נוגעת בנקודות רלוונטיות לכל הרזייה ולא הייתי ממהרת לכנות זאת "אכילה כפייתית". בכלל, תיוגים עושים לי רע, כי יש להם נטיה לקבע את בני האדם במקומם. כשהחלטתי שעם דיאטות אני לא עובדת, היה זה משום ההבנה שכל דיאטה המכוונת לשינוי התנהגותי, עובדת על הסימפטומים ולא על הגורם האמיתי. ואם כך, אין לה תוחלת. גישת ההרזייה ללא דיאטה מטפלת בגורמים האמיתיים ולא בסימפטומים. ולמען הסדר, אסביר ש: הסימפטומים הם - אכילת יתר ועודף משקל. הגורמים הם - הדיאטה (כן, כן, היא בהחלט אחד הגורמים להשמנה), דפוסי חשיבה ועולם הרגש. חשוב להבין ששלושת הגורמים קשורים זה בזה. לכן, בתהליך שאני מנחה, אנו עובדים מבפנים החוצה ולא הפוך. עובדים על הגורמים עצמם. הולכים אל ה"שיבר" הראשי ולא מתעסקים בקוסמטיקה. כפי שאני מתרשמת מאופן הצגת שאלתך, יש לא מעט אמונות תוקעות בדרך חשיבתך, החל בתיוג וכאלה באמירה "...זה חזק ממני" . אלה הם דפוסי חשיבה שמממשים את עצמם וככל שאת משתמשת בהם יותר כך גובר כוחם עלייך. זוהי דוגמא למקום עליו יש לעבוד. זוהי דוגמא לצורת חשיבה שצריכה להשתנות. כרגע אין לך שום בסיס לחשוב אחרת, כי כל החשיבה שלך (כמו החשיבה שלי ושל כל אחד אחר) היא תוצר של נסיון עבר ופרשנויות. כדי לייצר משהו חדש ומקדם, יש לצבור נסיון חדש, באמצעות כלים חדשים. לסיום, דעי: אכילת יתר היא תגובה לרגש. ורגש הוא תוצר של חשיבה. אם את רוצה לנהל את האכילה שלך טוב יותר, למדי לנהל את מחשבותייך ובאמצעותם את רגשותייך. יחד עם זאת, תופעה מענינת היא לראות כי אצל רוב המתאמנים שלי, נפח האכילה הרגשית מצטמצם באופן משמעותי מבלי שנבחן איך להתמודד עימו כלל. זהו תוצר של שינוי המיקוד. דפנה, מצבך נראה לי הרבה פחות דרמטי ממה שהוא נראה בעינייך. יש מענה ויש דרך. והדרך הזו...היא אפילו מרתקת ומהנה. מקווה שתצאי מעודדת ומסופקת מתשובתי. מאחלת לך (וגם לי) יום מוצל ומרענן שלך לאה פינטו